לאחר חודש
נקודת מבט סקאר:
"תכי חזק יותר!" צעקתי על ליזה בחדר האימונים.
היא החליטה שהיא רוצה ללמוד הגנה עצמית וגם להילחם במקרה ויתקיפו אותה.
"יש לך דחף רצחני של עציץ!" צעקתי עליה מיואשת.
"כנראה שזה לא עובר בגנים." אמרה צוחקת על עצמה.
"טוב סיימנו להיום, אם מחר אני לא רואה שיפור נעבור לאקדחים." אמרתי שמה עליי את הג'קט שלי ועולה למעלה במדרגות.
היא יודעת הכל, על הצלקות ועל העבר שלי. הכל.
עליתי לחדר שלי ונכנסת למקלחת.
לא דיברתי עם ג'ק בכלל כל החודש הזה, הוא התקשר כמה פעמים בשבוע הראשון אבל לא עניתי ומאז הוא לא התקשר יותר או יצר קשר.
סיימתי להתקלח והתלבשתי מהר.
ירדתי למטבח כדי לראות מה יש במקרר, אבל הוא היה ריק.
"ליזה אני אהרוג אותך! זה היה תורך ללכת לקניות!" צעקתי על ליזה שישבה בסלון וראתה משפחת קרדישיאן.
"לא היה לי זמן, בואי שבי איתי נראה טלויזיה ונטחן צ'יפס!" היא אמרה בהתלהבות דוחפת לפיה עוד מהחטיף הטעים.
"צ'יפס זה לא אוכל, טוב אני הולכת לקנות מצרכים אני אחזור בעוד חצי שעה ואני לוקחת את ארמי גם לסיבוב קצר." אמרתי פונה לשידה ולוקחת אקדח וסכין קטנה.
לכל מקרה שלא יבוא.
"תקני לי עוד צ'יפס!" ליזה צעקה בפה מלא ובתגובה הרמתי את האצבע השלישית שלי.
לקחתי את הרצועה של ארמי ויצאתי מהבית לעבר הסופרמרקט השכונתי.
קניתי כמה ירקות וגם כל מיני פסטות וגם בשרים.
אני בן אדם מאוד רעב.
אחרי ששילמתי יצאתי מהחנות עם השקיות בידיי, הבית שלי היה חמש דקות מהסופרמרקט.
התקדמתי לעבר הבית ואז שמעתי רעש ירייה וצעקה של ילדה קטנה.
רצתי בכל מהירותי לעבר הקולות, כשארמי אחריי.
הגעתי למקום וראיתי מישהי מאיימת על אמא ושתי ילדות קטנות עם אקדח ביד.
ולידה שוכב גופה של גבר.
זו משפחה, והאישה הזאת רצחה את האבא.
יריתי באוויר כדי למשוך את תשומת ליבה של האישה הרוצחת.
היא ישר הסתובבה לעברי והסתובבה לעברי ומבט מסוקרן על פנייה.
זאת 'מלאך המוות'
"ומי הגברת שמפריעה לי בעבודתי אם אפשר לשאול?" היא שאלה עם מבט חודר ורק אז שמתי לב שיש לידה מצלמה.
הרמתי את שרוול הג'קט שלי כדי שתראה מי אני.
היא הסתכלה והייתה המומה.
הורדתי את השרוול וסימנתי לאמא שתברח מהר עם שתי בנותייה מבלי ש'מלאך המוות' תראה.
"איזה כבוד, אני רואה למול עיניי את הדבר הכי מדובר בעולם התחתון 'הקוברה' ." אמרה וצחקה לעצמה.
"מה יוצא לך מזה שאת רוצחת אנשים חפים מפשע? ילדים קטנים שעוד לא ראו שום דבר בחייהם! מה יוצא לך מזה לעזעזאל?!" צעקתי עלייה מסתכלת עלייה בזעם וראיתי שהיא מפחדת.
פתטית.
"זה כיף לי." היא אמרה מחייכת ופה כבר לא יכולתי לעמוד בזה יותר.
החטפתי לה אגרוף חזק לבטן והיא ישר מעדה אחורה.
"את תשלמי על זה." היא אמרה קמה על רגלייה.
וישר חבטה גם היא בביטני אך לא נפלתי והחזרתי לה בבעיטה לרגליים והיא ישר נפלה.
היא הוציאה מחגורתה סכין וניסתה לדקור אותי בבטן אך לא הצליחה, היא ניסתה לדקור אותי שוב ושוב אך לא הצליחה.
ואז עבר שם נער היא ישר ראתה אותו ושלפה את אקדחה, הסתובבתי אל הנער וצרחתי לו לרוץ הוא ברח, ושהסתובבתי להכות אותה שוב חשתי דקירה כואבת בביטני.
נפלתי על ברכיי והתפתלתי מכאבים, ואז נפלתי אחורה על גבי בחבטה רועשת.
הדם לא מפסיק לנזול.
"היי כולם, אז כפי שראיתם מי ששוכבת שם בשלולית הדם זו לא אחרת מאשר הקוברה הידועה.
בעוד כמה דקות היא כבר לא תהיה איתנו כי החור שבבטנה גדול מידי.
ג'ק אריסטו אמרתי לך שאני הרוצחת השכירה הכי טובה שהייתה אי פעם ושלא תצטער שרכשת אותי לפני חודש." היא אמרה למצלמה צוחקת ואז סגרה אותה.
"שיהיה לך מוות נעים, בייבי." היא אמרה צוחקת אך לו ויתרתי לקחתי את הסכין מחגורתי בעוד שאני עדיין שוכבת על הרצפה וזורקת אותו כפי שכריסטיאן אימן אותי ובום!
זה פגע לה ברגל.
היא התעצבנה וצרחה אבל מפה אני כבר לא זוכרת שום דבר.
הכל שחור.
אומייגדדד אני משוגעת על הפרק הזההה.
פרק הבא יהיה פיגוזים🎆
מקווה שאהבתם תהנו💗
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊
Ação☆הושלם☆ מקום #1 במתח בתאריך- 14.11.18, 20.4.20 מקום #1 באהבה בתאריך- 7.4.19 מקום #1 באקשן בתאריך- 16.4.19, 12.03.20 "תיכנסי למועדון כאילו את סתם רוצה לדפוק את הראש ולא להרוג אף אחד, אוקיי?" אני אשתדל.
