פרק 46

4.2K 281 104
                                    

נקודת מבט ג'ק:

כשהיא רצה לשירותים, הבנתי שזה הסימן שלי לעשות את זה.

התקדמתי אחריה מבלי שהיא תשים לב, למרות שגם אם הייתי משמיע רעש היא לא הייתה שמה לב כי היא ננעלה על המטרה למצוא את השירותים, שנמצאים בקומה השניה בדלת השלישית מימין.

אתם בטח שואלים איך ידעתי את זה, זה הבית שלי.
אני משכיר אותם לערב במאה אלף דולר, כי עם כל הכבוד הבית הזה עלה לי יותר מהבית שלי.

עליתי אחריה לקומה השניה, ראיתי שהיא נכנסה לחדר השירותים מבלי לסגור את הדלת אפילו, היא ישר נפלה על ברכייה אל מול האסלה והקיאה את תכולת בטנה לתוך האסלה.

התקדמתי אלייה והרמתי את שיערה מעל פניה וליטפתי את גבה החשוף בחמימות.

מבטי התכווץ למרגש הצלקות מתחת לידי שנמצאות על גבה.

זה כל כך לא הגיע לה, לילדה היפה והקטנה שלי.
מגיע לה יותר טוב, מגיע לה אותי.

היא הרימה את ראשה אליי וחייכתי אליה ברוגע ובחמימות, היא החזירה לי חיוך צולע וחמוד וישר חזרה להקיא.

נזכרתי שאני צריך לומר לאנשים שלי שממלאים את חצי הבית הזה, לקחת את שני האחים התאומים של סקאר. אני אצטרך לפחות ארבעה אנשים כדי להשתלט עליהם, למרות כל האי- חיבה שאני חש כלפיהם, אני לא מזלזל ביכולות שלהם, הם מאוד חזקים.

הוצאתי את הפאלפון מכיסי והתחלתי להקליד במהירות לאחד מאנשיי שיעשה את הכתוב במסך במהירות וללא שום בעיות, זה צריך לעבור חלק.

היא קמה באיטיות מייסרת על רגלייה והתקדמה אל עבר הכיור כדי לשטוף את פניה ואת פיה נראה לי.

הוצאתי את המזרק מהכיס הפנימי של החליפה המהודרת של המלך מימיי הביניים, פתחתי את הפקק, ונעמדתי מאחוריה.

היא הרימה את פניה וישר החזקתי אותה במותנייה, היא נרתעה מעט אך ניסתה שלא להראות את זה.

"אני מצטער." לחשתי לאוזנה ועוד לא סיימתי להגיד את צמד המילים האלה וכבר המזרק היה נעוץ בצווארה.

היא לא ניסתה להיאבק בי ולא לצרוח, כי ידעה שזה חסר סיכוי. אחרי כמה שניות היא כבר הייתה מחוסרת הכרה והחזקתי אותה בשני ידיי.

ליטפתי את פניה ברכות כאילו היא בובת חרסינה.
היא כל כך יפייפיה, היא באמת לא יודעת עד כמה היא יפה.

הרמתי אותה בשני ידיי ויצאתי מהשירותים כשהיא מורדמת בידיי.

ירדתי איתה במדרגות וברגע שירדתי, כמובן שכל הראשים הסתובבו וכולם השתתקו להם פתאום. הם כל כך פתטים.

חלק הסתכלו עליי בזעזוע, חלק במבט מבולבל וחלק מהופנטים. החלק האחרון זה רק בנות למקרה וחשבתם.

ליזה צעקה את שמה של סקאר וראתה שסקאר לא מגיבה אז היא רצה לעברנו.

"מה קרה לה? מה עשית לה?" היא שאלה את מה שכולם פחדו לשאול.

"ליזה, לכי למכונית עכשיו, בלי שאלות." אמרתי בקרירות ובקול רם.

"ואיפה ליאם?" היא שאלה בהיסטריה רואה שאני לא מתכוון לענות לה.

"את יודעת שאני לא אוהב לומר את אותו הדבר פעמיים, עכשיו למכונית!" צעקתי בקול וקולי הדהד בכל רחבי המקום. ליזה רצה במהירות החוצה.

"כולם לצאת מפה תכף ומיד, המסיבה נגמרה!" צעקתי בחוזקה וכולם נרתעו מקולי. הרגשתי שאין כבר טעם במסיבה הזאת אם אני לא נמצא בה.

יצאתי החוצה גם אני כשסקאר עדיין מורדמת בידיי.

התקדמתי אל עבר הטנדר השחור הגדול, אנשיי שעמדו על המשמר על הטנדר פתחו לי את דלתו האחורית של הרכב הגדול, שם ראיתי את אחיה התאומים של סקאר שכובים שם אחד על השני כשידיהם ורגליהם קשורות.

למזלי הם מורדמים, בדיוק כמו שאמרתי לאנשיי לעשות.

שמתי את סקאר לצידם וקשרתי גם את רגליה וידייה למוטות שהיו ברכב כדי של יזוזו יותר מידי בזמן הנסיעה.

כשסיימתי ישבתי במושב שליד הנהג והורתי לנהג לנסוע.

רוב הדברים שעשיתי בשעה האחרונה היו בגלל אהבתי אל היפייפיה הקטנה שלי.

לאהוב אותה זה כמו להפסיד במשחק.

אז כנראה נהייתי מכור להפסיד למשחקים.

שלומות אנשימים🖐😊
יום שני או שלישי יעלה הפרק הבא, שיהיה לכם שבת שלום וחג שבועות שמח💛
מקווה שאהבתם תהנו❤








𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊Where stories live. Discover now