𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 51

נקודת מבט סקאר:

התעוררתי למרגש של ליטוף על לחיי, עיניי היו עדיין עצומות. לא היה בי מספיק כוח רצון כדי לפתוח אותן.

ואז הרגשתי שפתיים חמות על שפתיי, מתוך איסטינקט הרמתי את ידי וחבטתי במי שזה לא יהיה. עכשיו פתחתי את עיניי ראיתי את ג'ק אוחז בלחי שלו. מטרידן יפה שכמותו.

מה? אני חייבת להגביל את המוח שלי לדברים השטותיים האלו שהוא פולט.

"חשבתי שאת שמאלית." ג'ק ומבטו מכווץ מכאב.

"נכון, אני שמאלית." אמרתי בגאווה למרות שאין לי מושג למה, ומבטי מבולבל מהאמירה הלא צפויה הזאת.

"אז יש לך ימנית מאוד חזקה." הוא אמר והצביע לי על היד שחבטה בו, שמתי לב שהוא מאוד משועשע ואז הבנתי שבכלל לא כאב לו מההתחלה. שקרן מעצבן.

"זה מה שמגיע למטרידנים." אמרתי והסתכלתי על מפרקי ידיי החבושים, אני לא אתפלא אם יהיה לי זיהום בחתכים עקב החלודה שהצטברה באזיקים שחתכו את עורי בצורה כה אכזרית.

"אם אתה רוצה אי פעם שיהיה לנו משהו במשותף או קשר כלשהו, יש לך דרך ארוכה מאוד. מה שקרה היום ואתמול זה דברים כמעט בלתי נסלחים.
רק שתדע, אומנם הייתי שיכורה מהתחת אתמול כשרקדנו, אבל תתפלא לדעת שאני זוכרת הכל. כל הדברים שאמרתי לי, הוכיחו לי שיש לי על מה להילחם, ואני עוד אלחם על הטוב שיש בך." אמרתי אוחזת בידו בחוזקה ומקרבת אותה אליי.

"אין לך מושג כמה אני מצטער על מה שעשיתי לך, אני חושב שזו הפעם הראשונה בחיי שאני מרגיש חרטה כה עמוקה. כל הדברים שעשיתי לך ולמשפחתך לא היו צודקים. אולי היה חלק שכן היה מגיע לכם, אני חייב לציין כשאתם אכזריים אתם אכזריים עד הסוף. לא היה לי קל להיות האויב שלכם, במיוחד עם כל ההיסטוריה של המשפחות שלנו ביחד." ג'ק אמר והחזיק בידי כדי שאקום מהשכיבה לישיבה נוחה.

כשקמתי ראיתי שהבגדים שהיו עליי הוחלפו שוב בבגדים אחרים. אם אני אגלה שג'ק הוא זה שהחליף לי שוב אני אכסח אותו.

"ג'קסון היה החבר הכי טוב שלי עד גיל שלוש עשרה.
המשפחה שלך, המשפחה שלי והמשפחה של כריסטיאן היינו גרים יחד כולנו בספרד. את עוד לא נולדת.
כשהייתי בן חמש או שש בערך, המשפחות שלנו עברו ביחד למיאמי כי העולם התחתון העדיף אותם במיאמי, זה היה הזמן בו אבא שלי לי עלה לשלטון והתחיל להיות האבא הכי נוראי בעולם." ג'ק אמר וראיתי את הכאב בעינייו.
הוא היה בסך הכל ילד, הוא נכנס לעולם הזה יותר מידי מוקדם. הוא לא היה מוכן לכל החרא הזה.

"בגיל שלוש עשרה רצחתי בפעם הראשונה אדם שאבא שלי החזיק בשבי בגלל שלא החזיר לו את הכסף בזמן.
ההורים שלך הרחיקו את ג'קסון ממני וגם את האחים האחרים שלך, ונשארתי בודד לגמרי.
באותו הזמן ההורים של כריסטיאן מתו בתאונה מצערת אז הוא עבר דירה רחוק מכל השיט הזה ולקח איתו את אחותו.
אני זוכר שעלייך שמרו מכל דבר, לא הביאו לאף אחד לראות אותך כי פחדו שיפגעו בך או שתחשפי לעולם הזה.

אבל איכשהו הגורל אוהב אירוניה אז כשברחת מהבית בגיל ארבע עשרה, את וכריסטיאן נפגשתם וכשהוא מת הוא הוביל אותך אליי." הוא אמר וחייך בצורה מזויפת.

ריחמתי בכל ליבי על הילד הקטן שנהפך לרוצח מבלי רצונו, ועכשיו הוא כל כך בתוך זה והוא לא יכול לצאת מזה לעולם.

קמתי בזהירות וקפצתי עליו בחיבוק דוב.
הוא היה צריך את החיבוק הזה.

אחרי כמה דקות הוא התנתק ממני בחוסר רצון והרגשתי את חולצתי רטובה במקצת בכתפיי.
הסתכלתי על פנייו ולא ראיתי שום זכר לדמעות אבל העיניים האדומות האלה מסגירות אותו.

"אתה שקרן גרוע." אמרתי מסתכלת עליו כמו שאמא תופסת את בנה מחביא בתוך חולצתו את כל הסוכריות שהיו בארון.

"אולי." הוא אמר וחייך חיוך מסופק.

אז עכשיו אתם יודעים את כל האמת של ג'ק המסכן.
אתם עדיין חושבים שזה לא מסביר את ההתנהגות שלו או שכן?
פרק הבא יעלה בשלישי או ברביעי.
מקווה שאהבתם תהנו❤