פרק 65

4K 258 115
                                    

נקודת מבט סקאר:

הדילמה היא כזאת; לפתוח לו את הדלת והוא יהיה יותר רגוע כי הוא לא יתעצבן על זה שלא פתחתי לו או שאני לא אפתח לו ורוב הסיכויים שהוא ישבור את הדלת והוא יהיה פשוט עצבני.

אני פשוט שונאת דילמות.

קמתי בעצלנות יתרה מן הספה והתקדמתי אל עבר הדלת כדי לפתוח למעצבן שנמצא מצידה השני של הדלת.

סובבתי את מפתח המנעול ופתחתי את הדלת. לפניי נגלה האדם שגזל את הכבוד שלי ממני ורמס אותו וגם האדם הראשון שנכנס לי ללב ולא רוצה לצאת ממנו. לב טיפשי.  עוד לא הספקתי לפתוח את הדלת עד הסוף או לומר משהו והוא כבר נכנס לבית, לא מחכה לשום הזמנה.

"אתה יודע שאתה צריך לבקש רשות- למה אני מנסה בכלל?" אמרתי כשראיתי אותו מתקדם אל עבר האי במטבח. ממש מרגיש בבית.

"את רואה? חסכתי לך כמה מילים. אני שמעתי שהאחיין שלנו פה למשך שארית השבוע ושמחתי מאוד לשמוע שיש לנו משמרות משותפות עליו." הוא אמר בשלווה מוזרה כזאת, פותח את המקרר ומוציא בקבוק מים צונן ולוקח כוס זכוכית מן המדף. אני לא דוגלת במכונות מים.

"מה זאת אומרת משמרות משותפות?" שאלתי מבולבלת. מרימה את גבתי ומתקדמת אל עבר המטבח.

"זה אומר שדילן התקשר אליי ואמר לי שרוז התקשרה אלייך כדי שאלכסנדר יהיה אצלך במשך השבוע ושאני אצטרף אלייך כי הוא מעדיף ששנינו נשמור עליו כי אנחנו היחידים שפנויים. אימא שלי ואימא שלך הלכו לסוף שבוע נחמד בג'מייקה עם אופציה לשבוע, ג'קסון ואישתו לא כל כך בקטע של ילדים וליאם וליזה רוצים קצת זמן לעצמם והם מתנחלים בבית הקודם שלך למשך כל השבוע הזה, אולי פחות ואולי יותר. מה שמשאיר אותנו כאופציה האחרונה והטובה ביותר." הוא אמר ומזג עוד מים לכוס הזכוכית והעביר אותה לידיי. סירבתי. הוא שלח לי מבט שואל.

"אני לא עומדת לשתות מהכוס שממנה שתית הרגע, אני סטרילית." אמרתי בסרבנות ודחיתי את הכוס הרחק ממני, מעבירה אותה בחזרה לטריטוריה שלו.

"רציני? עשינו דברים יותר גרועים ופחות סטריליים משתייה מאותו הכוס." הוא אמר בהרמת גבה ופלש למרחב האישי שלי בפחות משניה.

"אתה יודע שמה שעשית ליל אמש נחשב לאונס?" שאלתי אותו בכעס. מחזירה לו הרמת גבה משלי. הוא התרחק ממני בבת אחת כאילו הצלפתי בו עם שוט.

"אל תאמרי את זה. אני בחיים לא הייתי עושה את זה בלי הסכמתך ואת יודעת את זה. יש לי כבוד מסוים לנשים." הוא אמר ולקח את הכוס בידיו והתקדם איתה אל עבר הכיור, שם שפך את תכולת המים שהיו בתוך הכוס.

"אני הייתי שתויה לגמרי. אני לא זוכרת כמעט שום דבר. יש סיכוי שפלטתי כמה שטויות מהפה שלי, אבל עדיין היית אמור לכבד אותי ולשמור על קצת הכבוד שנשאר לי ולא להקשיב לשטויות שפלטתי לידך." אמרתי בכאב וניסיתי לקלוט את מבטו בגלל שהוא לא הסתכל עליי באותו הרגע שהאשמתי אותו באונס.

"אני אגלה לך משהו שלא סיפרתי לך הבוקר והעדפתי לשקר לך. הייתי שתוי בדיוק כמוך ואולי אפילו קצת יותר. אין לי מושג איך שנינו הגענו למיטה שלי ואני יודע שדפקתי את הדברים בצורה הכי גרוע שיש ואני כל כך מצטער על זה. אני לא רציתי לספר לך שהייתי שיכור בדיוק כמוך כי פחדתי שתחשבי שאני לא יציב מספיק, שאני דביל, דפוק ועוד מלא דברים רעים שאפשר לומר עליי ובצדק. לא אכפת לי מה כולם חושבים, שאני בורר עולם התחתון ואני לא יכול לאבד כך שליטה ושאיני מוכשר לנהל כל כך הרבה עסקים. אבל את היחידה שהדעה שלה באמת חשובה לי." ג'ק אמר שעל פניו הבעה כאובה.

"אני סולחת לך." אמרתי ישר מבלי לחשוב. אבל משום מה לא הרגשתי שום חרטה על כך שאמרתי זאת. לא רציתי לחזור בי במילותיי.

"אני סולחת לך בגלל שאני מרגישה שאני צריכה לעשות את זה, גם כדי להשלים עם עצמי ולתת לכבוד שלי זמן להשתקם לו." אמרתי לו וחייכתי אליו חיוך קטן.

אני מרחמת עליו. מצפים ממנו ליותר מידי והוא נכנס לכל העסק הזה מוקדם מידי והוא לא הספיק לחוות כמו שצריך את תקופת גיל ההתבגרות שלו ובגלל זה הוא מועד כל כך הרבה פעמים על אותם הדברים. בדיוק כמוני.

"אני מעריך מאוד את קבלת הסליחה שלך, כן ויהיה עוד המון פעמים שאני אקווה שתסלחי לי כי אני אמעד ואטעה עוד המון פעמים וזה אולי יקרה אפילו עוד היום כי אני אידיוט לפעמים וזה דווקא די טוב שאני מודע לזה." הוא אמר ונראה לי שאת הסוף הוא די אמר לעצמו אבל אני די בספק לגבי זה.

אתה באמת אידיוט." אמרתי משועשעת וצחקתי.

"הו לא, רק לי מותר לקרוא לעצמי אידיוט." הוא אמר ורץ לכיווני, אני צווחתי והתחלתי לרוץ אל מחוץ למטבח.

" שקט! את עוד תעירי את אלכסנדר עם הצרחות שלך." הוא אמר משועשע, ממשיך לרוץ אחריי. המשכנו 'לשחק' בתופסת המאולתרת שלנו והיינו כל כך שקועים בריצה כשלא שמענו את הדלת נפתחת.

"סקאר? מה הולך פה בדיוק?" שמעתי קול מוכר מהדלת וישר סובבתי את ראשי אל עבר הדלת וג'ק חיכה את תנועותיי וסיבב את ראשו גם.

מייקל עמד שם והוא לא נראה כזה שמח.

איך אני אמורה להסביר לו את כל מה שקרה בעשר שעות האלו שלא התראינו? אוי, אני חושבת שחטפתי מיגרנה.

אוקיי, מה אתם חושבים על זה שהיא סלחה לו?
אני חושבת שהם ממש חמודים ביחד.😚
מקווה שאהבתם תהנו❤


𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊Where stories live. Discover now