נקודת מבט סקאר:
"אני כל כך מצטערת, לא התכוונתי ללחוץ עלייך." ליזה אמרה ומבטה היה מצטער כל כך.
"זה בסדר, אני הבעייתית פה." אמרתי מצחקקת קצת.
"יופי! אז למה לא קנית לי צ'יפס בסוף?" היא אמרה בהרמת גבה מצחקקת אך אני עשיתי מבט מבולבל והיא מיהרה להסביר לי.
"ארמי לקח את הקניות הביתה כי ראה שהפלת אותם, הכלב הזה פשוט מושלם!
להתחתן איתו עכשיו." ליזה אמרה בהתלהבות.
"את פשוט מטומטמת." אמרתי בהתייאשות.
"את יכולה בבקשה לעזור לי לקום?" שאלתי את ליזה כי כבר לא היה לי נוח לשכב באותה תנוחה הרבה זמן.
"בטח." היא אמרה וישר הביאה לי יד ועם היד השנייה תמכה בגבי.
"הוא הביא לך חולצה למקרה ותרצי לצאת מהחדר או שלא תרגישי בנוח רק עם חזיית ספורט" ליזה אמרה מביאה לי חולצה שנראת פשוט ענקית.
היא עזרה לי לשים את החולצה בזהירות והודתי לה.
"יש סיכוי שאת אומרת לי איפה החדר של ג'ק נמצא? אני רוצה להתנצל על כך שהתנהגתי מזוויע אחרי שהציל אותי." שאלתי את ליזה בידיעה שהיא יודעת איפה הוא בגלל שהשניים חבריי ילדות.
"בקומה השלישית החדר השני מימין." היא אמרה ועזרה לי לעלות במדרגות עד לקומה השלישית.
"בהצלחה." היא אמרה בחיוך ועזבה אותי לבדי.
טיקטתי על הדלת וחיכיתי קצת אך ראיתי שאין תשובה.
"ג'ק." שאלתי ופתחתי את הדלת.
"מה את עושה פה? את אמורה להיות במיטה." הוא אמר לא מסתכל עליי אפילו.
"באתי לבקש סליחה על כך שהתנהגתי כמו חרא אחרי שהצלת אותי, פשוט כעסתי על כך שמישהו ראה את הצלק-" לא המשכתי. לא יכולתי.
"אני מבין אותך, בואי שבי." הוא אמר לי מסמן לי לשבת על המיטה שלו.
התיישבתי בזהירות למולו.
"לפני כמה שנים הייתי ביפן, פגשתי מישהו מבוגר מאוד אך בראשו יש המון חוכמת חיים, והוא לימד אותי להיות גאה בצלקות שלי." הוא אמר לי והוריד את חולצתו.
על בטנו היו הרבה צלקות וגם על גבו וכך גם על כתפיו.
"כשצלחת נשברת ביפן, מחברים אותה וממחאים את הסדקים בזהב ויוצרים עיטור יפייפה.
זה נועד להדגיש את היופי של משהו שנשבר בעבר.
הם מאמינים כשמשהו ספג פגיעה, ויש לו סיפור היסטוריה, זה הופך אותו ליפה יותר.
ואותו דבר נכון גם לבני האדם.
כל מה שחווית, כל מה שעברת, לא הופך את חייך למכוערים יותר.
על אף שזה עשוי להיראות כך בזמן שאנחנו חווים את זה, הבחירה שלנו לעטר את ההתמודדויות שלנו בזהב, ולהפוך אותם ליפים.
את לא שבורה ללא תקנה, סקאר.
את יכולה להרים את השברים וללמוד ממה שקרה, ולהיות אדם טוב יותר בזכות זה, בזכות ההתמודדויות שעברת.
את יכולה לענוד את הצלקות שלך בגאווה, כעיטור של כבוד, כמו לומר: תראו מה עברתי.
תהיי גאה בצלקות שלך, סקאר." הוא אמר והחזיק חזק בידיי.
וחייך אליי.
אווווו אני כל כך אוהבת את הפרק הזה.
בגלל שאני אדם ששומרת שבתות וחגים לא יכולתי להעלות פרק אז עכשיו זה היה הזמן הפנוי.
מקווה שאהבתם תהנו🦄
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊
Action☆הושלם☆ מקום #1 במתח בתאריך- 14.11.18, 20.4.20 מקום #1 באהבה בתאריך- 7.4.19 מקום #1 באקשן בתאריך- 16.4.19, 12.03.20 "תיכנסי למועדון כאילו את סתם רוצה לדפוק את הראש ולא להרוג אף אחד, אוקיי?" אני אשתדל.
