פרק 23

5.2K 286 76
                                    

נקודת מבט סקאר:

"הם כל כך הולכים להתנשק." אמרתי בוודאות בזמן שליזה כוססת את ציפורנייה.

"מה למה? היא לא אמורה להיות עם השני? רגע אבל היא עם השני, לא? אז היא בוגדת בו?" ליזה שאלה מתוחה ומבולבלת.

ליזה הביטה בטלויזיה בציפייה ואני כמוהה אבל פחות. ואז הייתה נשיקה.

"לא! מה היא לעזעזאל עושה?! חתיכת בוגדת שכמותה!" ליזה צעקה אל הטלויזיה.

"אמרתי או לא אמרתי? זה היה צפוי." אמרתי ממשיכה לראות את הסרט.

ליזה עצרה את הסרט ופנתה אליי ואני בנשיפה כועסת הסתובבתי אלייה.

"את רצינית איתי? את העדפת את הזוג המאולתר הזה עכשיו? זה היה כל כך סילבן ואנה ואת העדפת את אנה ודומיניק? כל כך איכס." היא אמרה מתעצבנת.

איזה לחוצה, כולה סרט.

היא באה ללחוץ על הפליי ולהמשיץ לצפות בסרט, אבל ג'ק נכנס במהירות ובעצבים לתוך הסלון.

"והנה הוא בא." מילמלתי לעצמי וגילגלתי את עיניי.

"אמרת משהו?" הוא שאל בעצבים.

"לא אמרתי שום דבר." אמרתי 'חפה מפשע'.

"שיהיה. ליזה תעלי לחדר שלך תמשכי שם את מה שאת לא רואה." אמר בחוסר התעניינות ובזלזול לליזה וליזה ישר הלכה מבלי לומר מילה.

היא מכירה אותו מגיל אפס והיא עדיין מצייטת לו כמו חיילת? מוזרה.

"טוב אז מה-" התחלתי לומר אך נקטעתי בידי ג'ק.

"בואי איתי עכשיו למתחם האימונים." הוא אמר בכעס במהירות.

"אוקיי." אמרתי לא מנסה להתווכח איתו.

הוא התחיל ללכת לעבר המדרגות והלכתי אחריו.

"לא חשבת להגיד לי שאת נמצאת בסלון הצדדי? שלחתי כמה עובדות לחפש אותך אפילו, כנראה שמצאתי אותך לפניהן." הוא אמר פונה לעבר גרם המדרגות ומתחיל ללכת בהם.

"אבל למה מה קרה? זה בכלל לא שעות האימונים שלנו." אמרתי יורדת אחריו.

"נכון." אמר ופתח לי את דלת חדר האימונים.

נכנסתי וראיתי את כל החיילים שלו וגם את רוב השומרים שלו, באמצע ישב מישהו על כיסא ומסביבו שומרים.

מעניין מי זה.

"כנסי לזירה." ג'ק אמר והבטתי בו כאילו נפל מהירח.

ממתי אני נכנסת לזירה?

"ממתי אני נכנסת לזירה? ולמה יש פה כל כך הרבה אנשים?" שאלתי מתכווצת.

אני לא אוהבת שיש הרבה אנשים. זה מלחיץ אותי.

"מעכשיו. אין לך ממה להילחץ, הם רק צופים." הוא אמר באדישות ודחף אותי לתוך הזירה.

עמדתי בתוך הזירה וכל המבטים עליי, אחרי שנייה הם הועברו אל מישהו אחר.

הבן אדם מפלצת.

מה זה לעזעזאל הגודל הזה?

רגע רגע רגע.

אני צריכה להילחם נגדו?

אבוי לי.

"קדימה, קוברה. תלחצי לו את היד." ג'ק אמר עומד מחוץ לזירה ורק עכשיו שמתי לב שהמתמודד שאיתו אני נלחמת מושיט לי את היד.

"אין לי בגדים מתאימים." אמרתי מנסה למצוא תירוץ בשביל ללכת לישון, אני עייפה מוות.

"קדימה. היד." הוא אמר חורק את שינייו.

"בסדרת בסדר." אמרתי לו ולחצתי את ידו של הענק הזה.

"3, 2, 1 קדימה!" ג'ק אמר והמלפצת הזאת ישר הסתערה עליי אך החמיצה כי התחמקתי במהירות.

חבטתי בו בבטן והוא טיפה מעד אחורה אך עדיין נשאר עומד.

הוא טוב, ממש טוב. אבל איך אני אמורה בדיוק להפיל את הדבר הענקי הזה?

הוא ניסה לחבוט בראשי אך התחמקתי אבל לא מספיק מהר בשביל לחמוק מהחבטה כולה.

נפלתי אחורה בגלל המכה שקיבלתי בראש.

מבלי לחשוב משכתי את רגלו בכל כוחי והוא נפל בחבטה רועשת על הזירה.

עליתי מעליו והתחלתי לחבוט בפניו ובבטנו העליונה אבל לפני שהספקתי את החבטה החמישית הוא חבט באפי.

נפלתי אחורה ודם ירד מאפי והוא לא ביזבז זמן ועלה מעליי והתחיל לחבוט בי.

ניסיתי להגן על פניי עם ידיי ולדחוף אותו ממני אך ללא הצלחה.

ללא התראה הוא חבט בחוזקה בצלעותיי וצעקתי החזקה פילחה את כל המתחם.

צחוקו של המתמודד נשמע בחוזקה ואז הוא כלא אותי בידייו והתקרב אל אוזניי.

"אביך אמר לי שאת חלשה." הוא לחש באוזניי וישר כל חושיי קפאו.

דמי רתח והרגשתי כאילו קיבלתי כוח על כלשהו כי בתוך שניה הוא היה על משוטח על הריצפה והכתי בו ללא הרף.

הוא ניסה להחזיר אך לא הבאתי לו, אני אראה לו מה אני.

הוצאתי ממכנסיי הטרניג שלי את הסכין שלי שקיבלתי מכריסטיאן לפני שנתיים שחרוט עלייה THE COBRA ונעצתי אותו בחזהו.

כולם השתתקו, כי כולם ידעו שהפרתי את החוקים, בלי סכינים ובלי אקדחים, רק ידיים.

אבל לא אכפת לי.

אני כל כך מצטערת שלא העלתי בזמן הייתי צריכה לעלות לפני שבוע פרק אבל אני פשוט כל כך עמוסה.

מקווה שאהבתם תהנו💗



𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊Where stories live. Discover now