𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 44

נקודת מבט סקאר:

"אוקיי, בזמן שנחכה לאוכל המזורגג הזה, למה כל אחד התחפש? נתחיל איתך, ליזה." אמרתי אל עבר ליזה מנסה לשחרר את המתח ששרר בשולחן הזה.

"התחפשתי לקדושה מעונה שמחכה שיקריבו אותה." ליזה אמרה באדישות שלא אופיינית לה כלל. משהו עובר עלייה ואני הייתי חברה מגעילה כל הזמן הזה שאפילו לא הרמתי את הטלפון כדי לשאול לשלומה.

"ליזה, קרה משהו?" שאלתי בדאגה כשאני רואה שעינייה מחזיקות דמעות והיא עוצרת התייפחויות.

"החרא הקטן שידוע בשמו מקס, בגד בה הבוקר, הוא היה אמור להיות הבן זוג שלה להערב. אבל טיפלתי בו כמו שצריך." ג'ק אמר, לוגם מן המשקה האלכוהולי שהיה בתוך כוסו.

"אל תגלה לי, הרגת אותו?" ליאם שאל אותו בציניות, שותה גם הוא מהמשקה האלכוהולי שהיה בתוך כוסו.

"האמת היא שלא, שמתי אותו במרתף עד שאני אחליט מה לעשות איתו. עד אז אני צריך לחפש מפקד חדש שיהיה אחראי על החיילים שלי ושיהיה הצלף הכי טוב שלי." ג'ק אמר וכיחכך בגרונו.

הרגשתי את מבטו עלי ולפתע רגלו התחכחה בשלי. קפאתי.
הרגשתי את כל כופי מעקצץ, עולה באש ונשרף בלהבות.

אני חייבת גם לשתות משקה כלשהו.

"ג'קסון, תעשה דבר אחד מועיל בחיים שלך, ותעביר לי את הואן גוך." אמרתי לאחי שיעביר לי את בקבוק הוויסקי שלצידו.

"ולמה נראה לך שאני אביא לך את הבקבוק אלכוהול הזה? עברת שמונה עשרה? לפי ידיעתי את עדיין קטינה." ג'קסון אמר והחזיק את הבקבוק בידו והעביר לי מבט עם הרמת גבה.

"לפי ידיעתי חגגתי שמונה עשרה שבוע שעבר, זה שאף אחד מהאחים שלי לא זכר את זה, לא אומר כלום. עכשיו תן לי את הבקבוק הזה, לעזאזל." אמרתי עצבנית מושיטה את ידי אל עבר ג'קסון, מחכה שיעביר את הבקבוק לידיי.

ג'קסון הניח את הבקבוק בידי ואני מזגתי את המשקה לתוך כוסי ושתיתי את כל תכולת הכוס בפעם אחת.
באתי למזוג לעצמי עוד ואני רואה את דילן נותן לי מבט מזהיר, נפנפתי את המבט שלו ומזגתי לעצמי עוד.

"למה לעזאזל לא עדכנת אותי שיש לך יום הולדת?! את יודעת כמה השתעממתי בזמן הזה? הייתי יכולה לארגן לך מסיבה ענקית עם מלא בלונים ומתנות ואני ואת יום כיף בספא! יש לי המון תוכניות ליום הולדת שלך ואפילו לא טרחת לעדכן שכבר היה לל אחד כזה ולא חגגת אותו." ליזה אמרה מעוצבנת עליי, והבנתי שהיא כבר יותר חוזרת לעצמה.

"לא חגגתי יום הולדת מגיל עשר, אמא שלי קנתה לי שרשרת, אבא שלי קנה לי שמלה שרציתי המון זמן, וג'קסון סוטה כהרגלו, קנה לי את החזיה הראשונה שלי. ודילן וליאם קנות סט בובות של ברבי. זו הפעם האחרונה שחגגתי יום הולדת. ומשום מה, אני לא רוצה לחגוג שוב." אמרתי שותה מן הכוס שמזגתי אליה את המשקה ממקודם.

במזל, המלצר שלנו בא לומר לנו מה הן המנות, כל אחד מן האנשים היושבים סביב השולחן אמר למלצר את המנה שהוא רוצה וכשסיימנו הוא נס על נפשו. כשדיבר עם ג'ק כולו שיקשק, אני ראיתי את זה.

במשך כל הזמן הזה, מתחילת הארוחה, עד עכשיו- שהביאו לנו את המנות שלנו, ליאם וליזה לא הפסיקו להסתכל אחד על השניה.

"תגיד ליאם, אתה פנוי ומוכן לזוגיות?" שאלתי אותו ברוב טיפשותי וזה בעיקר בגלל האלכוהול שזורם בדמי ועובר ישירות לראשי. פעם ראשונה שאני שותה.

"כן, וכפי ידיעתי, אני ואת לא יכולים להיות ביחד מן הסתם, סקאר." אמר ועל פניו היה מבט מבולבל.

"לא, לא ,לא אני. ליזה! אתם באותו גיל, היא פנויה, אתה פנוי. היא לא מוכנה כרגע לזוגיות וגם אתה לא מוכן לזוגיות, ומכיוון ששניכם לא מוכנים לזוגיות אז אתם כן יכולים להיות ביחד בגלל שבמתמטיקה מינוס כפול מינוס זה פלוס!" אמרתי בטמטום רב, אם אפשר לציין.

שמעתי את ג'ק מגחח, משום מה, הגיחוח שלו הצחיק אותי.

"סקאר!" שמעתי את ליזה קוראת בשמי כולה מובכת ולחייה סמוקות.

הסתכלתי עליה במבט תמים ואכלתי מן הסטייק שלי.
הידעתם שאוכל זה טעים?

נהיה רעש בשולחן, ליזה דיברה עם ליאם, דילן דיבר אם איזה מלצר, וג'קסון פילרטט עם אחת מהמלצריות למרות שהוא נשוי.

"אני חושב שאני מאוהב." שמעתי קול לוחש לאוזני. סובבתי את ראשי וראיתי את שלא היה עסוק בשום שיחה ורק הסתכל עליי.

"במי?? רגע אל תגלה לי, אני אנחש. אמ... באישה שעומדת שם עם השמלה האדומה.. או זאתי עם השמלה הצהובה? יש גם את הזאתי עם הכחולה עם הפנינים שחושבת שהיא יפה.. רגע! אני יודעת! הלו קיטי?" אמרתי במהירות ובקולי השיכור שכנראה הוא קול מאוד ילדותי.

"לא, אני עוד לא מאוהב בהלו קיטי, אני מאוהב בך ,יפייפיה שלי." הוא אמר משועשע ונגע בלחיי, נגיעה שגרמה לכל חושי לקפוץ להם ולעקצץ בגופי פעם שניה היום.

הוא קם מכסאו וכולם היו עדיין שקועים בשיחה, למרות שליזה וליאם נעלמו שזה משאיר את דילן ואת ג'קסון.

"התרצי להצטרף אליי לריקוד, עלמתי הצעירה?" ג'ק שאל בקולו הגברי ונכנס לדמות המלך שאלייה הוא התחפש.

אז עכשיו זה תורי להיכנס לדמות של בת אצולה.

שיכורה.

אני ממש מצטערת שאיחרתי בהעלאת הפרק, היו לי המון בעיות משפחתיות שאליהם נוספו כמויות של עבודות ומבחנים לסוף שנה.
ולדובדבן שבקצפת התווספו לכל זה הבעיות הרפואיות שלי. איזה כיף לי. מקווה שתנסו לפחות להבין אותי.🌟

מקווה שאהבתם תהנו❤