𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 57

שמתי לב שמלא לא ראו שהעלתי את פרק 56, אז מי שלא קרא אותו, לקרוא💕

נקודת מבט סקאר:

"אני אומרת לכם שהמחבת שלי לא טובה! אני באמת לא אשמה שנשרפה לי שוב החביתה." אמרתי כעוסה על כך שהאשימו אותי ששרפתי את החביתה. אני בטוחה שהמחבת הייתה לא טובה.

"מותק, זו המחבת הרביעית שהחלפת בטענה שהמחבת שלך לא טובה. אולי תודי בזה שאת פשוט לא יודעת לבשל ותני לנו לעזור לך?" אימי אמרה ברוך ולקחה את המחבת הרביעית ששרפתי וזרקה אותה לפח. כנראה שצריך לקנות עוד סט של מחבתות.

"לא, בשום פנים ואופן לא. אני מעדיפה ללמוד דברים בדרך הקשה, זה לא אומר שאני פחות מעריכה את הדרך הקלה שבה ליזה בחרה ועכשיו היא בשלנית מדופלמת בזכותך, אימא." אמרתי וטפחתי על הכתפיים של ליזה ושל אימי.

"אוקיי, זו בחירה שלך. אבל את צריכה לנקות את כל הלכלוך שאת משאירה אחרייך. כי אם אני אומר לאיזבל המנקה לנקות את זה אני לא אתפלא אם היא תתפטר באותו הרגע." אימי אמרה ברצינות, אך אני פרצתי בצחוק וכך גם ליזה.

אוקיי, אז אני אעשה עכשיו סדר בבאלגן.
כשעזבתי את הבית של ג'ק ביחד עם אימא שלי, וליזה שהצטרפה, התקשרתי לאחד מהחברים הותיקים של כריסטיאן, שגם עם הזמן נהיה חבר טוב שלי. יש לו המון בתים על שמו ברחבי ארצות הברית. ביקשתי ממנו בית רגיל, לא גדול מידי ולא קטן מידי, לא בולט ובלי שום דבר מיוחד, בית רגיל. בתמורה כמובן ששילמתי לו.

לי ולליזה יש המון כסף וכך גם לאימי, כסף לא היה אחת מהבעיות שלנו. השכרנו גם מנקה על תקן יומי, היא באה כל בוקר וחוזרת בלילה. אבל גם בלי קשר לזה שהיא המנקה, היא אדם שממש כיף להיות בחברתו, איזבל מצחיקה, חכמה, טיפה רעשנית ויש לה אופי שמייחד אותה.

אני ואימא שלי רוב הזמן בבית, אני מנסה כמה שפחות לצאת מהבית. אני יוצאת רק כשאני לוקחת את ארמי לסיבוב, או לוטרינר או שסתם אני רוצה לטייל קצת ולנשום אויר. ליזה עדיין עובדת כמקעקעת, כפי שהכרתי אותה לראשונה.

אני מנסה כמה שיותר לאבטח את הפאלפונים של אימא שלי ושל ליזה, כי הרי הם מדברות עם ג'ק ועם המשפחה שלי, והאחים שלי ניפגשים כמעט כל יום עם אימא שלי, ולפני שלושה חודשים הם שמו עלייה מכשיר מעקב, דבר שהרתיח אותי מאוד. אימא שלי כמובן זיהתה את המכשיר והורידה אותו עוד לפני שהיא ניכנסה למכונית שלה בדרך חזרה הביתה. ובקשר למכוניות, כדי שלא ימצאו את מקום המגורים שלנו, אני שולחת ביחד עם אימא שלי עוד חמישה רכבים זהים לשלה ואיתם חמישה נשים, וככה, כל כמה קילומטרים אימא שלי ואישה אחת צריכות להחליף מכונית, וכל זה כדי לבלבל את האנשים שעוקבים אחרינו.

וג'ק עושה את כל זה כי רוצה למצוא אותי, מה שאני לא רוצה שיקרה למרות שבעוד יומיים דילן מתחתן ועם כמה שאני לא רוצה לראות אותו בזמן הקרוב, אני בחיים לא אפספס את החתונה שלו. למרות שאני נגד הבחורה שאיתה הוא מתחתן, רוז, אחותו של ג'ק ואימו של אלכסנדר הקטן בנו של דילן.

"טוב, אז אם את מסכימה איתי, ואין לך בעיה שאני אלך על הדרך הקשה, אז אני אצטרך סט מחבתות חדש." אמרתי משועשעת אבל גם טיפה ברצינות, כדי להבהיר שאני באמת צריכה סט מחבתות חדש.

אימא שלי ציחקקה ביחד עם ליזה, שבדיוק הכניסה את צלי הבשר לתוך התנור. אני פשוט לא מאמינה עליה. שתינו התחלנו מאותה נקודה- בנות שאין להם מושג בבישול, ועכשיו תראו אותה ותראו אותי. היא מכינה מאכלים מורכבים וטעימים, ואני שורפת חביתות ומחבתות.
כנראה שהדרך הקשה תהיה מאוד קשה.

"אני מריח פה ריח שרוף. סקאר, שוב ניסית להכין חביתה?" מייקל נכנס למטבח, הוא היה לבוש בבגדי העבודה שלו, חולצה כחולה מכופתרת, מכנסי ג'ינס שחורים ונעליים אלגנטיות.

"איך ידעת שניסיתי להכין חביתה?" שאלתי אותו וציחקקתי.

"כי גם אתמול שבאתי ניסית להכין חביתה והריח היה פשוט נוראי, והיום הריח זהה."הוא אמר וציחקק ונתן לי חיבוק רפוי.

מייקל, נראה טוב. ללא שום ספק.
השיער שלו בצבע שחור כמו פחם אך נעים כמו משי, והעיניים שלו, כמו האוקיינוס בלילה סוער.
הוא בן עשרים ואחת, גדול ממני בשלוש שנים. בדיוק כמו דילן וליאם. והוא עובד כבר כמעט שנה בהיי-טק.

הכרתי אותו לראשונה בבית הספר, כשהייתי בקורס מצטיינים למדעי המחשב, הייתי הכי קטנה בקורס. היינו חברים די טובים, לא שמרנו על קשר בכלל.

אבל לפני חמישה חודשים, כשיצאתי לסיבוב עם ארמי, ראיתי אותו מסתובב שם, הוא באותו הזמן שמר על האחיינית שלו, היא הייתה כזו מתוקה.
הוא זיהה אותי ראשון, ופנה אליי. לא לקח לי יותר משנייה לזהות אותו. התחלנו לדבר ושוחחנו שיחת חולין ואחר המשכנו לדבר ולדבר, ראיתי שכבר עברו שעתיים מאז שיצאתי מהבית ובטח אימא שלי וליזה כבר דואגות לי.
אז החלפנו מספרי טלפון והמשכנו לדבר ביום שלמחרת, וביום שאחריו, וביום שאחריו, וביום שאחריו...

בגלל כל הניסיון שלו במחשבים הוא גם עזר לי לאבטח את המכשירים בבית, בלעדיו לא הייתי מחזיקה כל הזמן הזה.

ועכשיו, אנחנו כבר חמישה חודשים ביחד, מייקל הוא בן הזוג המושלם, כל בחורה הייתה רוצה לזכות בבן זוג כמוהו.

ואני כבר מחכה לחתונה של דילן ורוז, ג'ק יהיה שם וזאת תהיה הזדמנות מדהימה להשוויץ בבן הזוג החדש שלי.

אוקייייי, סקאר נהייתה כלבה רעה ואני אהבתי את זה.
אני חייבת לציין שני דברים: איחרתי בשעתיים בגלל שאני והמזל ביש שלי, נמחק לנו כל הפרק והיינו צריכים לכתוב את כל הפרק מחדש.
דבר שני: סקאר זה כל כך אני בבישול.
פרק הבא בחמישי😊
מקווה שאהבתם תהנו❤