(בתמונה למעלה זה הקעקוע של הקוברה)
נקודת מבט סקאר
"אז איזה ירוק את רוצה?" שאל אותי האיש שנראה בסביבות הארבעים לחייו, נשען על הקיר בסמטה בנוקשות.
"הרואין." אמרתי באדישות ובקרירות ללא מחשבה.
"בחירה טובה." אמר ועלה לו חיוך זחוח על פניו. נעמד ישר, התרחק מהקיר והתקרב אל השקית.
הוא התכופף אל השקית שהיו בה כל הסמים, ובאותו רגע שלפתי את האקדח שהיה לי בתוך המכנסיים ויריתי בו שלושה כדורים.
הוא נפל בחבטה על הרצפה, ואני הלכתי משם.
הבן אדם הזה גרם למוות של הרבה נערים מסכנים, עכשיו תורו הגיע.
התקדמתי לעבר הבית שלי ושל כריס שהיה במרחק של עשרים דקות בערך מהסמטה שהייתי בה מלפני כמה שניות.
אנשים חייכו אלי בנחמדות ואני החזרתי להם חיוך תמים.
אם הם היו יודעים שמתחת לסוודר יש לי את הקעקוע של הנחש ושאני הקוברה, הם לא היו מחייכים.
אחרי הליכה קצרה הגעתי לבית, הוצאתי את המפתח מהכיס והכנסתי אותו לחור המנעול ופתחתי את הדלת.
שנכנסתי לתוך הבית לא הפסקתי לצחוק.
ראיתי את כריס מבשל עם תחתונים.
"משהו מצחיק אותך? ורק שתדעי, אני תמיד מבשל עם תחתונים." אמר בשיעשוע ואני עוד יותר צחקתי.
"כריס, תעשה לי ילד!" צעקתי בשעשוע ובצחוק בלתי פוסק.
"את מודעת לתהליך, נכון?" אמר והסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח.
החטפתי לו סטירה והוא עושה עצמו כאילו אריה חבט בו ונופל על הרצפה ומחזיק את הלחי ומזייף פנים כאובות.
"אתה יודע שיש תפקידים פנויים בקאמרי? אני אומר להם שיש לי בבית את השחקן הכי גרוע בעולם." אמרתי יושבת עליו ושנינו לא מפסיקים לצחוק.
~~~~~~~~~~~
אחרי שעה שאכלנו והמשכנו לצחוק על דברים חסרי הגיון, קצת רכילות וקצת עבודה, החלטנו לקחת את ארמי לסיבוב בחוץ.
הסתובבנו בפארק העירוני ואז פתאום מישהו התנגש בכריס.
כריס ישר חייך והביא לאיש המוזר הזה חיבוק של גברים.
אף פעם לא ראיתי את האיש הזה, ואני מכירה את כל האנשים שכריס מדבר איתם.
"אז מה שלומנו? איזה כבוד לראות את כריסטיאן הגדול." אמר האיש בנימה של שעשוע והערצה, מחייך חיוך רחב אל עבר כריס כאילו הם חברים ותיקים. או שאולי הם כן?
"שלומי בסדר גמור, מה עם הבוס?" שאל כריסטיאן, מחייך חצי חיוך ומרים את גבתו בשאלה.
ארמי לא הפסיק לנבוח בזמן שהכלב של האיש הזה נהם עליו.
ארמי תתנפל עליו, תכסח לכלב המכוער הזה את הצורה ועל הדרך גם את האיש המכוער הזה.
הם דיברו איזה חמש דקות בערך בזמן שאני וארמי מתכננים איך לכסח לכלב הזה ת'צורה.
"וזאת? האחיינית שלך?" האיש הזה שאל את כריס והצביע עליי עם ידו.
"מה? ל-" אמרתי אך עצרתי כשכריס תקע בי מבט חודר.
אוקיי ,הבנתי...
"כן, היא האחיינית שלי." אמר כריס בחיוך אל עבר האיש המוזר הזה.
"אה שחכתי להגיד לך משהו או יותר נכון לשאול אותך משהו." אמר האיש וגירד בעורפו.
"יש שמועות שאתה מעסיק את הקוברה, זה נכון? כי פשוט כל החיילים מדברים על זה עכשיו, הבוס מאוד לא מרוצה מהעיניין." הוסיף האיש.
מי זה הבוס?
"אל תאמין לשמועות, איך אומרים :השקר מהיר יותר מהאמת.
ואגב בקשר לבוס, תגיד לו שיתקשר אליי כי הרבה זמן לא יצא לנו לדבר." אמר כריס בנימה מוזרה שלא הצלחתי לפענח.
"אוקיי, אמסור לבוס, ורק שתדע שבחיים לא חשבתי שתחזיק במפונקת המתנשאת הזאת, חושבת שכולם מפחדים ממנה, חיה בסרט." אמר האיש והלך משם.
באתי לרוץ אחריו כדי להראות לו מה זה אבל כריס עצר אותי.
"מספיק להיום, תרגעי." אמר בנימה קשוחה ואני ניסיתי שגם לא להתנפל עליו.
"מי זה הבוס הזה לעזאזל?!" צעקתי עליו בעצבים בלתי מוסברים והרמתי את ידיי לאוויר, נכנסת למוד של משוגעת מהרחוב עד הסוף.
"ג'ק אריסטו." אמר באנחה.
"טוב לא ציפיתי שלבורר עולם התחתון יהיו חיילים חכמים." אמרתי בזלזול, עכשיו מבינה על מה כל המהומה. לא יצא לי לפגוש את המתנשא עם לב הקרח הזה אף פעם ואני כל בוקר מודה על כך.
"את פשוט כל כך-" כריס אמר וקטעתי אותו.
"מושלמת, אני יודעת." אמרתי ולקחתי את הרצועה של ארמי והלכתי בחזרה הביתה שכריס אחריי.
פרק שלישי!!!
מקווה שאהבתן♡
תהנו☆
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊
Aksi☆הושלם☆ מקום #1 במתח בתאריך- 14.11.18, 20.4.20 מקום #1 באהבה בתאריך- 7.4.19 מקום #1 באקשן בתאריך- 16.4.19, 12.03.20 "תיכנסי למועדון כאילו את סתם רוצה לדפוק את הראש ולא להרוג אף אחד, אוקיי?" אני אשתדל.
