לאחר שלושה שבועות
נקודת מבט סקאר:
התעוררתי למשמע נביחות וריח של עשן, ואז הרגשתי שנושכים אותי ביד.
התעוררתי מיד וראיתי את ארמי נובח ומסמן עם ראשו אל הדלת, קמתי במהירות פותחת את הדלת ואז גל של חום פרץ אל פניי וראיתי שכל המסדרון עולה באש.
"ליזה קומי! את מוכרחה לקום הבית עולה באש!" צעקתי מעירה את ליזה ומתחילה לקשור סדינים בשביל שנקפוץ מהחלון.
"מה? איך?" היא אמרה בבלבול וקמה במהירות לעזור לי עם הסדינים.
סיימנו לקשור את הסדינים ופתחנו את החלון, לפתע נשמע עוד פיצוץ וביחד איתו הדלת נפלה בחבטה והאש התחילה להתפרץ אל תוך החדר.
"ליזה קחי את ארמי ורדי כבר אני מחזיקה את הסדינים!" צעקתי עלייה, והתחלתי להשתעל בכבדות.
"איך את תרדי?" היא שאלה לחוצה.
"אני אסתדר, פשוט רדי כבר לעזעזאל איתך!" צעקתי עלייה שוב והיא התחילה לרדת במהירות מחזיקה בידייה את ארמי.
הם סיימו לרדת וכבר האש התחילה לכרסם את המיטה שלי במהירות.
קשרתי במהירות את הסדינים לסורג שמחובר לחלון והתחלתי לטפס על החלון במהירות מרבית.
ירדתי בזהירות, נזהרת על הבטן שלי שעדיין מחלימה וכל כך מתחרטת על כך שלא שמתי נעלי בית לפחות.
היה צליל קטן של חיכוך סדינים ותוך שנייה הסדין כבר לא היה קשור לשום דבר-פשוטו של דבר זה שאני נופלת.
חיכיתי לנחיתה הכואבת בזמן הנפילה שלי - אך היא לא באה.
הרגשתי ידיים גבריות מחזיקות בי ואז פתחתי את עיניי וראיתי אותו.
את ג'ק.
מבטנו נלכדו לכמה שניות עד שכיחכוך גרון העיר אותנו מהטרנס ששקענו בו.
"זה לא היה בטעות, מישהו התכוון לשרוף את הבית בידיעה שאנחנו בפנים." ליזה אמרה חוששת מרימה מכתב שהיה ליד הבית.
ג'ק לקח את המכתב מידה ופתח אותו באגרסיביות.
"כלל חשוב מאוד, הקוברה. לא מעתיקים ממשפחת בראון." ג'ק הקריא בקול את המכתב ואז עלה על פניו פרצוף כועס.
"הם חושבים שהעתקת מהם את הקטע של הנחשים, משפחת בראון ידועה בחיבתה לנחשים. אף פעם לא אהבתי את המשפחה הזאת." הוא אמר ואני עוד הייתי תקועה על הפעם הראשונה שהוא אמר 'משפחת בראון'.
המשפחה שלי לא יודעת שאני היא הקוברה.
אני מקווה שזה טוב.
"סקאר?" ליזה קראה לי שהיא ראתה שכבר לא הייתי מפוקסת.
"כן, משפחת בראון, כן.
רגע, מה אתה עושה פה? אתה לא אמור להיות בפריז?" שאלתי את ג'ק.
בחודש האחרון ג'ק התנהג ממש מוזר, מאז השיחה שהייתה לנו על הצלקות הוא כל הזמן מתעלם ממני או שהוא לא נמצא.
לפני שבוע וחצי הוא טס לפריז 'לפגישת עסקים' כפי שאמר ואני וליזה חזרנו לבית שלנו. שעכשיו נשאר ממנו רק מבנה שרוף.
"חזרתי היום, את וליזה תגורו אצלי בנתיים, ותעשי לי טובה אל תתווכחי איתי כי אין לי כוח ועכשיו אמצע הלילה, קדימה לאוטו." הוא אמר באדישות והחווה בידו שניכנס לרכב, ליזה אחזה בידייה את ארמי וזכתה למבט סולד מג'ק ואני גיחכתי למראה הסיטואציה.
אבל אני בכלל התכוונתי לשאול אותו מה הוא עושה פה, מתחת לבית שלי.
פרק סבבה כזה.
מקווה שאהבתם תהנו❤
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊
Aksi☆הושלם☆ מקום #1 במתח בתאריך- 14.11.18, 20.4.20 מקום #1 באהבה בתאריך- 7.4.19 מקום #1 באקשן בתאריך- 16.4.19, 12.03.20 "תיכנסי למועדון כאילו את סתם רוצה לדפוק את הראש ולא להרוג אף אחד, אוקיי?" אני אשתדל.
