נקודת מבט סקאר:
"אז מה אתה מציע לעשות?" אמרתי לדילן בזמן ארוחת הבוקר, נוגסת מהפנקייק הטעים שמונח לפניי על הצלחת.
"אולי אני אתקשר לליזה? לפחות אני אנסה, מה יש לנו להפסיד?" אמרתי מנסה לשכנע אותו.
"אמרתי לך כבר אתמול, זה חסר סיכוי." הוא אמר בעקשנות, שותה את האספרסו שלו.
"אתה יודע מה? אני אתקשר אלייה, מה יש לנו להפסיד?" אמרתי מוציאה את הטלפון מהכיס האחורי של הטרניג שלבשתי.
"בדבר אחד קוללו משפחת בראון- בעקשנות יתר." דילן אמר בייאוש ואכל מהסלט שלו.
מישהו פה נהיה לי בריא.
גילגלתי את עיניי בעקבות תשובתו, וחייגתי לליזה, הצמדתי את הטלפון לאוזן ואחרי פחות משני צילצולים שמעתי את קולה של חברתי הטובה.
"סקאר? זאת באמת את? אלוהים אדירים כמה התגעגעתי אלייך." שמעתי את הקולה ההמום שכל כך התגעגעתי אליו.
"כן, זאת אני, ליזה. גם אני התגעגעתי אלייך מאוד למרות שלא התראנו רק שלושה ימים. תקשיבי ליזה, אני חייבת טובה ענקית, אני צריכה שתביאי לי את ארמי, אני לא חוזרת לבית של המטורף הזה בשום פנים ואופן." אמרתי בעצבים את המשפט האחרון.
"טוב, זאת תהיה בעיה, מכיוון שג'ק החליק על כל השכל והוא רק מחכה לרגע שתבואי כדי לקחת את ארמי, האבטחה בכל הבית הוכפלה וכל הבית על הרגליים." ליזה אמרה לי את החדשות ואני נאנחתי ששמעתי אותן.
המצב בכלל לא טוב.
"אבל! חדשות טובות- אני היא זו משגיחה על ארמי.
חדשות רעות- אין לי מושג איך אני מוציאה אותו מהבית." היא אמרה ואז עלה רעיון בראשי.
"יש לי רעיון, תוציאי את הכלב לסיבוב, וכפי שהבנתי ממה שאת אומרת, ג'ק כנראה לא מסכים להוציא את הכלב מחוץ לאחוזה ומביא לו לטייל בשדה של האחוזה, נכון?" שאלתי בשביל לוודא אם השערתי נכונה, ומזווית העין שלי ראיתי את דילן מתחיל להזדקף ולהקשיב לשיחה שמתרחשת כאן.
"נכון, ואז את פשוט תחכי לי מחוץ לאחוזה במקום שאני אומר לך שאני אהיה בו ואז תקחי את ארמי! אני פשוט גאונה שאין דברים כאלה." ליזה אמרה ואני ציחקקתי.
"זה מעולה, אנחנו נבוא עוד ארבעים דקות בערך לקחת אותו. ביי ליזה ותודה רבה, אוהבת אותך." אמרתי וניתקתי את השיחה.
"אז מה אתה אומר?" שאלתי את דילן כדי לראות את תשובתו.
"אני אומר למה את לא נמצאת בתוך האוטו." דילן אמר וחייכתי וקפצתי עליו בחיבוק.
"אני יכולה אני לנהוג?" שאלתי מצחקקת.
"אם יש לך רישיון, אז למה לא?" הוא אמר גם הוא מצחקק ושנינו קמנו מהשולחן ומפנים מהר את השולחן ושמים הכל בכיור כדי שהעוזרת בית תשטוף אותל, כי אני אשטוף אז כל הכלים פשוט ישברו. חד משמעית.
לקחתי את אחד ממפתחות המכוניות שהיו על השידה, מעניין איזו מכונית בחרתי.
יצאתי לבחוץ ולחצתי על השלט הקטנטן כדי לראות מה המכונית שיצאה לי, וראיתי מרצדס שחורה אחת היפות שראיתי מימיי.
נכנסתי במהירות למכונית בהתלהבות ומחכה שגם דילן יכנס לתוך המכונית.
"איזו התלהבות, אחות להירגע טיפה, יש לנו יום ארוך לפנינו, אל תישכחי שאנחנו צריכים גם להחזיר היום את ליאם ואבא מהבית חולים. גם אף אחד לא הבטיח לנו שיהיה גם קל להביא את ארמי, מי יודע אולי ניתקל בג'ק? צריך להיות מוכנים לכל דבר שיבוא." הוא אמר, ואז הסתכל אליי והרים את גבתו.
לא הבנתי מה הוא רוצה עד שהוא פתח את התא מטען.
הוא היה מלא באקדחים, סכינים, רימונים ופיגיונות.
עד כמה גדול התא מטען הזה?
"עכשיו אני מרשה לך להתלהב." הוא אמר ואני ציחקקתי והתנעתי את האוטו.
סליחה. סליחה. סליחה.
מצטערת ממש על האיחור הזה, וכפיצוי השבוע יעלה עוד פרק. לא היה לי גם זמן לעלות, כי הייתי ממש חולה🤒 והייתי בבדיקות, וגם היה לי עומס בכללי. שוב סליחה. ותודה רבה לכם על התגובות ועל ההצבעות. אוהבת אתכם מאוד❤
מקווה שאהבתם תהנו⛼
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊
Action☆הושלם☆ מקום #1 במתח בתאריך- 14.11.18, 20.4.20 מקום #1 באהבה בתאריך- 7.4.19 מקום #1 באקשן בתאריך- 16.4.19, 12.03.20 "תיכנסי למועדון כאילו את סתם רוצה לדפוק את הראש ולא להרוג אף אחד, אוקיי?" אני אשתדל.
