𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 39

נקודת מבט סקאר:

"אתה בעצם רוצה לומר לי שבכל ערב כזה, יש נושא?" שאלתי את ליאם בעצבים, בזמן שאני עוברת על כל שמלה אפשרית בארון החדש שלי.

"כן, השנה זה הנושא של ימי הביניים. אף פעם לא היית בערב הזה?" ליאם שאל בשעשוע. הוא חושב שזה מצחיק לומר לי שיש נושא לערב המחורבן הזה, כמה שעות לפני?!

"לא! אף פעם לא הייתי בערב כזה, כריסטיאן אף פעם לא הזכיר את הערב הזה, והשנה זו הפעם הראשונה ששמעתי עליו. ועכשיו אתה מוכן לעזור לי? מאיפה אני משיגה שמלה מימיי הביניים?" שאלתי אותו ברצינות. אני כל כך מיואשת.

לפני שהוא הספיק לענות לי, התחלתי שוב להתפרץ.

"מה זה הנושא המוזר הזה ימיי הביניים? היו עושים כבר תקופת המאובנים וזהו. מאיפה הם חושבים שאני אפליץ להם שמלה של ימיי הביניים, לא זכור לי שהייתי בתקופה הזאת." אמרתי עצבנית, וזרקתי את השמלה שהייתה לי ביד על הרצפה.

"דבר ראשון, עשו את נושא המאובנים לפני שנתיים, זה היה מזעזע ברמות.
דבר שני, לפני שתהרגי אותי- אני מצטער.
דבר שלישי, כדאי לך ללכת להתקלח, כי בעוד שעה תבוא המלבישה של כולנו ותביא את הבגדים של כולנו להיום בערב." ליאם אמר מגרד בראשו.

כמה שהוא הסתבך לו.

"ולא חשבת לומר לי את זה, בזמן שאתה צופה בי פה כבר מעל שעה?!" אני צועקת עליו כמו משוגעת.

"וואו אחות, תרגעי, חשבתי-" הוא התחיל לומר אך קטעתי אותו במהירות.

"אז אל תחשוב!" צעקתי שוב והוא הסתכל עליי כאילו אני חולה במחלת הפרה המשוגעת.

"את במחזור?" הוא שואל מזועזע.

"לא! סיימתי אתמול!" אמרתי עצבנית, רוצה לדפוק לו את הראש בפינה של שידת האיפור שלי.

"תבדקי את זה שוב, כי זה לא נראה ככה." הוא אמר שוב משועשע. זה מצחיק אותו כל הסיטואציה הזאת.

"אני אראה לך שאני יכולה להיות עצבנית לא רק במחזור." אמרתי לו בכעס ועקפתי את המיטה במהירות כדי לתפוס אותו ולהכות בו כהוגן. אך כנראה שהוא הבין את תוכניותי והתחיל כבר לרוץ אל עבר הדלת בזמן שאני רצה אחריו.

רצנו ברחבי כל המסדרונות של הקומה השניה, והדבר היחידי שאני רוצה הוא לתפוס אותו ולהראות לו עד כמה עצבנית אני גם שאני לא במחזור.

הוא ירד בריצה במדרגות אל עבר הקומה השנייה ואני אחריו בריצה. הגענו אל הסלון הגדול, שם דילן ישב לו על הספה, רגל על רגל שבידו כוס שמכילה בתוכה משקה חם כלשהו וידו השניה מדפדפת בספר שמונח על רגלו, ועל האף שלו, מונחות משקפי קריאה יקרים של חברה ממותגת כלשהי.

כשדילן ראה את ליאם, אחיו התאום, רץ בהיסטריה ואני רודפת אחריו במבט רצחני, הוא פלט אנחה מיואשת והניח את הספל שהיה בידו על השולחן שמולו, סגר את הספר והניחו גם על השולחן, ואחרונות היו המשקפיים שגם הן לבסוף הונחו על השולחן.

"עצרו ברגע זה." דילן אמר בקולו הקר, שאותו אני שמעתי לעיתים די רחוקות בזמן השהות שלי כאן.

ליאם עצר ופלט נשיפה רוגזת, ואני עצרתי מיד אחריו, לא רוצה להרגיז את דילן.

"ועכשיו תשבו שניכם על הספה ותסבירו לי במסודר מה קרה. ולא אכפת לי ליאם שאתה מרוגז על זה, כי למרות שאני יותר גדול ממך רק בדקה, האישיות שלך, היא אישיות של נער מתבגר מלא בחצ'קונים והורמונים." דילן אמר, מסתכל על ליאם שהאדים מרוב בושה על כך שאחיו הוכיח אותו כך.

אני וליאם התיישבנו על הספה רחוקים זה מזה. התחלתי אני לדבר ראשונה.

"חיפשתי בארון שלי שמלה להיום בערב, שלא תבין לא נכון, הייתה לי כבר שמלה להיום, אבל רק היום החכמולוג הזה שפה לידי, נזכר לומר לי שיש בכל שנה נושא מסוים וקוד לבוש מסוים, ולי לא הייתה שמלה מימיי הביניים, כי במקרה לא הייתי בתקופה הזאת, לעזעזאל!
אז אני במשך שעה שלמה ניסיתי למצוא משהו שקשור לנושא הזה בזמן שהטמטום הטהור הזה שהוא במקרה האח שלי, הסתכל עליי וצחק, ורק אחרי שעה הוא נזכר לומר לי שיש לנו מלבישה!" צעקתי מרוב עצבים, ושמעתי צחקוק בורח מפיו של ליאם. הסתובבתי אליו ודפקתי לו מבט רצחני.

"זה לא מסביר למה בדיוק רדפת אחריו, עם פרצוף של 'אני אפרק לו את העצמות'." דילן אמר, מחכה להסבר.

"כי לא נתת לי לסיים. אז אחר כך התעצבנתי עליו ממש, ואז הוא שאל בשיא חוצפתו אם אני במחזור. עניתי לו בצעקה שאני לא, והוא ענה לי, 'תבדקי את זה שוב, כי זה לא נראה ככה'. וזה למה אני רוצה לפרק לו את העצמות." אמרתי בחיוך.

"וחשבתי שליאם הוא המתבגר היחיד שאני צריך לחיות איתו." דילן מלמל לעצמו ונראה שהוא על סף יאוש.

"טוב, תעשו לי טובה, תעלו שניכם למקלחת.
היום זה לא יום מתאים לריב בו, אנחנו צריכים להיות יותר מאוחדים מתמיד. אז תפסיקו שניכם עם המריבות הטיפשיות האלו ותתכוננו להערב.
אני אומר לכם מעכשיו, תכינו את עצמכם לכל דבר שיבוא.
אף אחד לא הולך לערב עם חסינות נגד המוות, גם לא אנחנו, אחים שלי." דילן אמר וראיתי את הדאגה בעינייו.

ללא ספק, אני בטוחה שזה יהיה ערב בלתי נשכח.

זה פרק ארוך מהרגיל.
אני בשוק מעצמי שהעלתי עוד פרק אחרי פחות מיומיים שהעלתי פרק.
מקווה שאהבתם תהנו❤