פרק 67

4.1K 248 122
                                    

נקודת מבט סקאר:

"ארבעים ושמונה, ארבעים ותשע, חמישים. עשינו את זה, אלכס!" אמרתי צווחת מרוב אושר, מרימה אותו מכפות רגליי ומחזיקה אותו בידיי.

"עד מתי תהפכי את הילד הקטן הזה למשקולת הפרטית שלך?" ג'ק שאל ספק אמר, בידו ספל קפה שחור וידו השניה מתעסקת עם הקלדה במחשב.
הוא בכלל לא מסתכל לכיווני.

"אני לא הופכת אותו למשקולת האישית שלי, אנחנו מתאמנים ומשחקים ביחד, זה שאתה מקנא בזה שאיתי הוא נהנה ואיתך לא, זו בעיה שלך." אמרתי בשחצנות האופיינית לי וקמתי על רגליי בזמן שאלכסנדר הקטן בזרועותיי. התקדמתי אל עבר המטבח כשראיתי שעכשיו זו השעה שבה הוא אמור לאכול.

"הוא נהנה איתך כי את משחקת איתו, אני לא בנוי לילדים קטנים ולמשחקים שלהם. וגם הוא אוהב להיות עם אנשים חדשים, והעובדה שלא ראית אותו מעולם לפני השבוע, אומרת די הרבה." הוא אמר באדישות האופיינית לו.

זו הייתה מכה מתחת לחגורה.

באתי להושיב את אלכסנדר על כיסא האוכל שלו אך דפיקה בדלת שינתה את סדר פעולותיי בכך שהתקדמתי אל עבר הדלת עם אלכסנדר בידיי. פתחתי את הדלת ולפני עמדו  רוז ודילן.

"הו, היי! מה שלומכם, ידעתי שאתם אמורים לבוא היום, אבל חשבתי שתודיעו לפני.. טוב לא משנה. תיכנסו, בדיוק באתי להביא לאלכסנדר הקטן משהו לאכול." אמרתי, בהתחלה הייתי טיפה מופתעת אבל לבסוף השתחררתי מההלם וחייכתי חיוך רחב.

"כן, אנחנו די שכחנו להודיע. ואנחנו מעדיפים שלא להיכנס כי אנחנו די ממהרים, ניקח את אלכסנדר ונלך, זה בסדר אם רק מחר אחד העובדים יקח את הלול, העגלה והכיסא אוכל שלו? תודה רבה, את פשוט מדהימה, סקרלט." רוז אמרה במהירות ולקחה את אלכסנדר מידיי במהירות כל כך מהירה שאפילו לא שמתי לב לזה עד שהוא היה בידיה. 

"וממש אהבתי את השיער השחור שלך, הוא מדגיש את העיניים השחורות שלך. ביי ג'ק!" רוז אמרה שוב במהירות וצעקה לבסוף לג'ק. אפילו לא  הספקתי להשחיל מילה.

"העיניים שלי ירוקות בכלל." אמרתי לדלת הסגורה שלפני רגע רוז עמדה שם. צחוקו של ג'ק הידהד החלל ועיצבן אותי.

"אני רואה שזה גנטי." אמרתי, מסתכלת אל עבר ג'ק, ורומזת לו שהוא ואחותו פשוט טיפשים בעיניי.

"מדברת זו שדיברה הרגע אל דלת סגורה." הוא אמר, ממשיך להקליד במחשבו לאחר שהרים את גבתו ושלח לי מבט מתחכם. אני רוצה ברגעים אלו ממש לדפוק לו את המחשב בראש.

"לפחות אני מדברת, לא הוצאת כמעט שום מילה כל הבוקר. בזה אני כל כך מעדיפה את מייקל על פניך, הוא איש שיחה נהדר לעומתך." אמרתי בהתגרות, מרימה את גבתי אליו אחרי שהרים את ראשו לעברי בהבעה זעומה. הוא סגר את המחשב בנייד שלו בטריקה וקם מן הכיסא.

𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊Where stories live. Discover now