Dear old friend

פרק 1- חזרת ולא לבד

יום ראשון, 1.1.2022, שעה: 20:40

ליזו
״מרגו, השמלה הזאת מזעזעת.״ אני קוראת אליה מהמיטה ומורידה את
רגליי מהקיר שלה. היא מסתובבת
אליי ומביטה בי במבט מוזר כאילו שדיברתי בשפה זרה.

מרגו אף פעם לא נפגעת ממני ולכן אני
לא הרגשתי צורך להתנצל, היא רק... הופתעה. היא תמיד מעריכה את הכנות שלי כי היא צריכה משהו אמיתי ולא סוג של שקר יפה. תמיד.

״את יודעת שאני לא מתכוונת לצאת איתה. רק מדדתי אותה לקראת מחר.״

״למחר? מה יש מחר?״

״יום השנה לזוגיות שלי ושל תומס. אני
לא מאמינה ששכחת את זה אחרי כל השיחות שלנו.״ היא אומרת בטון נוזף ושולחת מבט חטוף מהמראה הגדולה בצורת כליה שבחדר שלה.

״אני אמורה לזכור?״

״אממ, כן, אולי?״

״לא ידעתי שאני חלק מהזוגיות הזאת.״

היא שולחת לי חיוך חצוף ומלא חינניות. מרגו מתה עליי, פשוט ככה. היא החברה הכי טובה שלי והבן אדם הכי משמעותי בחיים שלי אז כן, היא מתה עליי לגמרי.

נו, לא שזה לא הדדי.

״טוב, תורידי אותה כבר.״ אני דורשת ממנה. היא מרימה את מבטה בתבוסה.

״אולי אצליח להוריד אותה אם תעזרי לי ותפתחי את הרוכסן שם מאחורה.״ היא מרימה את ידה מאחורי גבה, מסמנת לי.

אני קמה אליה.

רוכסן השמלה מיילל כשאני מושכת אותו עד אמצע גבה התחתון, היא כבר תמשיך משם הלאה.

הטלפון שלי מצלצל על המיטה והשם
של מילי מתנוסס על הצג עם תמונה
שלה ושל החבר שלה, קונור. הם כל
כך מתאימים. זה מטורף כמה שהם
טובים ביחד.

הוא הבן זוג הכי נורמלי שהיה ויש לה.

״מה את רוצה?״ אני עונה בחוצפה ללא
כל הקדמה. זו החוצפה האופיינית עבורי.

״תגיעי הביתה. אנחנו עושים על האש.״

״תהנו לכם. אני אצל מרגו.״

״אל תתווכחי ופשוט תגיעי. אה, ותבטיחי לי לא להתחרפן מול כולם ובטח שלא מול אבא, ולעשות פרצוף של כלבלב מוכה כשתראי את מה שתראי. אני מחכה
לך, ביי.״

״ביי...״

קו השיחה מתנתק ואני לא טורחת לחזור אליה כדאי לשאול למה היא התכוונה. מה לעזאזל מחכה לי? אני שונאת הפתעות מהסוג הזה. זה סתם מותח את הבן אדם ולא תורם לכלום.

״מה הפרצוף הזה?״ מרגו שואלת ועומדת מולי בחזייה ותחתונים. ״אני... לא יודעת.״ אני מנידה בראשי ועיניי סורקות את כל חלל החדר שלה. עיניי נחות על כפות רגליי.