פרק 7- אל תתקשר לפה

7.1K 238 75
                                    

יום רביעי, 4.1.2022, שעה: 02:00

אני ומרגו ירדנו מהמונית ונכנסנו אל הבניין שלה. לא היה צורך במעלית כי היא גרה בדירת גן. (דירת קרקע עם גינה בבניין) אפילו יש לה עוד קומה למעלה. קומת החדרים. למטה זה הסלון והמטבח.

היא הוציאה מהתיק שלה מפתח וסובבה אותו בחור המנעול. היא לחצה על הידית והוציא את המפתח. הבית שלה ריק כי ההורים והאחים הגדולים שלה נמצאים בפראג. אין זמן משוער לחזרה שלהם ואני לא חושבת שלמרגו זה מפריע. יש לה חבר לבלות איתו והיא לא לבד רוב הזמן.

כרגע לא נראה שהם יבלו כי ראיתי איך היא רבה איתו מחוץ למועדון כי הוא התערב כשהיא רק ניסתה להגן עליי מאנדריי. זה משהו ששורט את מרגו. היא לא יכולה שמתערבים במשהו שהיא עושה.

היא קיפצה על רגל אחת כדי לחלוץ את נעלי העקב ונאנחה כאילו עברה יום ארוך ומתיש. יום לא, לילה מתיש זה בהחלט היה. כל כך הרבה אקשן ודרמה בכמה שעות אחרונות. זה מרגיש לי כמו חלום בלהות.

אני לא מאמינה שהוא הרים עליי יד.

הטלפון של מרגו התחיל לצלצל ועל המסך הופיעה תמונה שלה מתנשקת עם תומס והבנתי שזה הוא. מרגו נשפה אוויר בחדות והרימה את הנייד שלה. היא זועמת עליו.

״מה אתה רוצה? אל תתקשר לפה.״

היא ניתקה את השיחה מהר מכפי שחשבתי שתעשה. חשבתי שהוא ישכנע אותה שהוא רק רצה להרגיע ושהיא לא צריכה לכעוס עליו, ועוד יותר חשבתי שהיא תשתכנע מזה. הפעם לא, הפעם היא באמת כועסת עליו. היא התנפלה על אנדריי והוא התערב.

היא נעצה את מבטה בנקודה לא ברורה בחלל הבית והרגשתי צורך להתנצל.

״אני מצטערת, מר.״ קראתי בשקט בשם הקיצור שלה ותחושת אשמה וחרטה מציפות את עורקיי וגורמת לי להרגיש כמו אחראית לרצח או לפחות שותפה לזה.

הוא רב איתי בגלל משהו שלי. בגלל בחור שרציתי לבלות איתו. הוא רב איתי וקרא לי זונה. זה לא מתעדכן אצלי במוח. זה לא.

״אל תתנצלי. הוא לא היה צריך להתערב. הוא יודע שאני שונאת את זה. הוא יודע.״

״אני מצטערת שרבתם בגללי.״

״זה לא בגללך. את יודעת שאני לא אוהבת שמתערבים לי וגם הוא יודע. זה באמת מוציא את השטן שבי. הייתי חייבת להתנפל על אנדריי אחרי מה שעשה לך ותומס תפס אותי כדי שלא אעשה זאת. את עדיין חושבת שאני כועסת עליו בגללך? נו, באמת, ליזו. אל תדברי שטויות.״

היא עיקמה את שפתיה לקו חיוך עקום כלא מאמינה. היא באמת צודקת. תומס עשה משהו שידע שהיא לא אוהבת.

תפסתי את זרועותיה ונפלתי עליה בחיבוק. חיבוק שהייתי זקוקה לו. אני אוהבת אותה. אני רק צריכה אותה כאן לידי עכשיו ולא שום דבר אחר.

Dear old friendWhere stories live. Discover now