Dear old friend

פרק 4- יום נישואין

יום שלישי, 3.1.2022, שעה: 20:00

אני, מרגו, תומס, מילי, קונור, אנדריי ולנה ישבנו בסלון הגדול בבית שלי וצפינו בטלוויזיה. מרגו ומילי רצו לראות סרט אימה ולנה סירבה אז אנדריי שם סרט רומנטי.

בחיים לא הרגשתי גלגל שלישי כמו עכשיו. זו הרגשה כל כך מגעילה ולא משייכת לסיטואציה. זה כאילו משהו לא בסדר איתי שאני לא בזוגיות ואני כמו בעיה שצריך לתקן.

אולי לפעמים עדיף לבד...

ההורים שלי תכף יוצאים לחגוג יום נישואין ולנו יש בית ריק. טוב, לא כל כך ריק עם כל הזוגות הארורים האלה. תכף יש הפתעה.

ההורים שלי יצאו לסלון והם נראו כל כך טוב. אמא שלי לבשה שמלה אדומה צמודה עם נעלי מגף שחורות ואבא שלי לבש ג׳ינס שחור וחולצה לבנה מכופתרת עם נעלי אלגנט. הם נראים כל כך צעירים. טוב, אמא שלי בת שלושים ושמונה ואבא שלי בן ארבעים ואחת. הם די צעירים יחסית.

״טוב, אנחנו יוצאים. תתנהגו יפה.״

״מתי אתם חוזרים.״ אני שואלת.

״כנראה מאוחר. תשמרו על הבית נקי ותזמינו אוכל אם תרצו. ביי.״

״ביי.״ כולנו ענינו פה אחד וחיכינו שהיא הם יצאו. אנדריי נעץ מבט בדלת וכשהוא הבין שהם באמת הלכו, הוא קם וכיבה את הטלוויזיה.

העפתי מעליי את השמיכה וקפצתי מהספה. ״יש לכם שעתיים להתארגן. זוזו.״ אנדריי הביט בשעון שלו ושלח אותנו לחדרים.

אני ומרגו נכנסנו לחדר שלי, מילי הלכה להתארגן עם לנה והבנים נשארו בסלון. אני לא מבינה איך מילי כל כך מסתדרת איתה כשאני לא. אולי הבעיה בכלל בי ואני לא מתאמצת להסתיר את זה. לנה חיה את החלום שלי. היא עם אנדריי קמפיאנו. בחור חלומותיי.

סגרתי את דלת החדר שלי ופתחתי את הארון. מרגו כבר הייתה לבושה בשמלה שחורה עם מחשוף עמוק בגב. היא כל כך נשית שזה מפחיד.

הוצאתי מהקולב שמלה בצבע כחול עם שסע בירך שמאל וחסרת כתפיות. לא משאירה הרבה מקום לדמיון וזה לא שיש מה לדמיין. אני באה להנות ואני לא חוזרת עם גבר הביתה.

״סיימתי.״ מרגו הודיעה אחרי מריחה אחרונה של איילנר וקמה מהשידה כדי לפנות מקום לשבת ולהתאפר. הבטתי בה מהמראה והיא ישבה עם המיטה ונעלה נעלי עקב שחורות שלי. היא מידה אחת פחות ממני אבל זה עדיין עולה עליה. אני מידה שלושים ותשע והיא מידה שלושים ושמונה.

לקחתי ספוגית והטזתי עליה מעט מייקאפ שמרחתי על המצח ואזור הלחיים. אחר כך מרחתי קונסילר מתחת לעיניים ופידרתי עם מעט פודרה. שמתי מעט צללית בצבע ורדרד נצנצים שבקושי רואים מעל העפעפים ואז מסקרה.

״קחי, תמרחי לי.״ הושטתי ליד של מרגו את טוש האיילנר והיא נעמדה. היא הניחה ברך על הכיסא בין הרגליים שלי ומתחה את העין הסגורה שלי. אחרי דקה לפחות היא כבר סיימה.