Dear old friend

פרק 49- זה לא רלוונטי לי

יום רביעי, 1.2.2022, שעה: 20:00

ליזו
״מרגו, תשימי את המגפיים האלו.״ אני לוקחת את זוג המגפיים השחורות והגבוהות שלה ומניחה אותן לידה.

עוד מעט מתאו לוקח אותה לדייט.

אני חושבת שאני מתרגשת יותר ממנה. אני כל כך שמחה בשבילה. מגיע לה להיות מאושרת. היא בן אדם טוב. היא מיוחדת.

אתמול הייתה לנו שיחה קשה. חזרנו למלון בשעה שתיים לפנות בוקר. אנדריי דאג והתקשר אליה אז חזרנו.

פלאשבק

״אל תעשי את זה.״ אני דורשת ממנה.

״אני חייבת. אני לא יכולה להמשיך הלאה כשהתינוק שלו בבטן שלי, ליזו. אם יהיה מאוחר מדי אני כבר לא אוכל לעשות הפלה.״

״מרגו, אל תעשי משהו שתתחרטי עליו. אל תעשי את זה. אני מאמינה שתחזרו.״

״די! את לא מבינה?!״ היא מתחילה לצעוק ועוברי אורח שחלפו על פנינו סובבו את הראש. הסתכלתי עליו במבוכה והם המשיכו ללכת. ״מרגו, אל תצעקי.״

״אז תפסיקי עם זה! אני לא רוצה את זה כבר! אני לא רוצה אותו ואת התינוק הזה, ליזו. אני רוצה התחלה חדשה. אני לא רוצה לחזור שוב לנקודת ההתחלה בגלל תינוק שמקשר בינינו. לא רוצה.״

אני נועצת את מבטי בנקודה לא ברורה. היא אוספת את שיערה בשתי ידייה ואז נותנת לו להתפזר מעצמו.

״מרגו, אף אחד לא הכריח אותך להשאיר את התינוק ובסופו של דבר ללדת אותו. רק תבדקי לאן הרוח נושבת לפני שאת עושה את זה.״

״ליזו.״ היא אומרת בכעס. ״תשחררי ממני. אני לא רוצה את זה. את לא מבינה אותי?״

״אני מבינה. את צודקת. תעשי מה שטוב לך ואת יודעת שאני אתמוך בך בכל החלטה.״

״יופי.״ היא משיבה בזעם.

הטלפון שלה מצלצל. ״מה, אנדריי?״ היא עונה לשיחה בכעס ועיניה מטיילות עליי. ״קח אותה. קח.״ היא מושיטה לי את הנייד.

״איפה את? שתיים לפנות בוקר, ליזו.״

״כבר?״ אני בודקת את השעה בנייד ומצמידה אותו בחזרה לאוזני. ״תכף אנחנו חוזרות. לא שמנו לב לשעה.״ אני מציינת.

״בסדר, אז תחזרו.״

״כן, כבר. ביי.״

״ביי.״

אני מנתקת את השיחה ומחזירה לה את הטלפון. ״תפסיקי להתעצבן. זה עושה קמטים.״ אני מחייכת אליה והיא מתאפקת לא לחייך בחזרה. ״מה את משחקת אותה, אה?״ אני מנענעת אותה במקומה. ״די עם הפוקר פייס הזה. תחייכי כבר!״ אני מדגדגת אותה והיא נשברת. אני מושכת אותה לחיבוק חזק.

״איתך בכל החלטה.״ אני מציינת שוב.

״מעריכה מאוד, אליזבת. זה הדדי.״