פרק 32- אנחנו לא ביחד

6.1K 175 151
                                    

יום ראשון, 22.1.2022, שעה: 22:50

ארבעה ימים עברו מאז ששכבתי עם אנדריי וסיפרתי לו מה קרה. זאת אומרת, לא סיפרתי לו את הכל. סיפרתי חצי סיפור.

עכשיו אני נוסעת איתו ועם מרגו למועדון שאנחנו תמיד הולכים אליו. מרגו אמרה לי שאולי תומס ישתחרר מחר או מחרתיים מבית החולים. אני מקווה שהוא מרגיש טוב מספיק כדי לצאת משם כבר.

מרגו לבשה שמלה אדומה עם מחשוף עמוק בגב ואני לבשתי שמלה לבנה עם מחשוף עמוק בחזה.

שלושתנו התיישבנו בבר והזזתי את הראש בהתאם לקצב מוזיקת הטכנו הרועשת. מרגו הייתה עסוקה בלהצטלם.

אנדריי לא הזמין שום דבר לשתות והוא נעץ בי מבט קשוח כשאני מזיזה את ראשי ונהנית מהמוזיקה. ״מה, אנדריי?״ אני מחייכת אליו והוא לא מזיז שריר בפניו. הוא נשאר עם הבעה כבויה ונועץ מבט במחשוף שלי.

״תגידי, את היית חייבת לבוא עם כל העניינים בחוץ? מה אני צריך שגברים יסתכלו עלייך ואני ארביץ להם?״ הוא תופס בחלק התחתון של המחשוף שלי ומנסה להרים ולהסתיר כמה שיותר.

״תעיף את הידיים שלך.״ אני דוחפת אותו ומרגו מבחינה בסיטואציה ומניחה את הנייד שלה על הבר. ״הי.״ היא טופחת על זרועו של אנדריי והוא מסתובב אליה. ״מה העניין? מה אתה רוצה ממנה?״ היא שואלת אותו ויוצאת להגנתי. אני מחייכת אליה ועוטה הבעה של אמא גאה.

״מרגו, תעשי טובה ותתעסקי בעניינים שלך. זה שיש לך חבר ואת מתלבשת כמו זולה לא אומר שגם היא יכולה.״ הוא מטיח בה כנות רעה ומסתובב אליי.

״מי אתה חושב שאתה? אתה האחרון שיכול לדבר על מישהי ועל הלבוש שלה. וזה שיש לי חבר לא אומר שאני לא יכולה להתלבש איך שאני רוצה וגם היא. אתם לא ביחד אז תשב בשקט, אידיוט. בקצב של ההתנהגות שלך, נשים יבגדו בך כל החיים ואז תשב לבכות ולתהות מה עשית לא נכון. אולי גם אותן.״

היא יורה בחזרה וקמה מהכיסא.

אני מחניקה את הגיחוך הבלתי נשלט שיצא לי מהפה. הוא נועץ בי מבט מלא אימה ואני מראה לו שזה לא מרתיע אותי למרות שזה כן. מפחיד לראות אותו עצבני.

״אנדריי, היא צודקת.״

״סליחה?״

״לא סליחה. היא צודקת. אנחנו לא ביחד והסצנות קנאה האלה מיותרות. אתה מתנהג כמו קנאי דפוק, תרסן את עצמך.״

״אנחנו לא ביחד?״

״לא, אנדריי. אנחנו לא ביחד.״

Dear old friendWhere stories live. Discover now