פרק 8- מגדת עתידות

7K 231 52
                                    

יום רביעי, 4.1.2022, שעה: 14:00

מרגו
נכנסתי לחדר שלי כדי להעיר את ליזו שתרד למטה לארוחת בוקר אבל ראיתי שהיא כבר התעוררה.

״יופי, התעוררת משנת היופי שלך?״

ליזו קמה לישיבה במיטתי והיא נראתה נפוחה כאילו פוצצו אותה. העיניים שלה אדומות ונפוחות בצורה מחרידה.

היא חייבת לקום לטפל בעצמה. זה נראה... לא טוב. לא טוב בכלל. מוזנחת. השיער שלה פרוע כאילו ילדים קטנים שיחקו לה בו והיא נראית כאילו קמה לתחייה ויצאה מאיזה קבר ישן.

״קומי ותיכנסי להתקלח. את נראית רע.״

״וואו. תודה, מר.״

״לא, ברצינות. את נראית כאילו בכית דם.״

היא רטנה בעייפות והעיפה מעליה את השמיכה לצד הריק במיטה הזוגית. היא הולכת להישאר ריקה בלילות הבאים.

תומס ואני זה כבר לא.

ליזו הייתה עם תחתונים וחזייה. אתמול בלילה הורדנו את השמלות והלכנו לישון. בכל מקרה אנחנו רק בנות כאן. זה לגמרי בסדר.

״יש לי הפתעה בשבילך.״ הודעתי.

״את יודעת שאני לא אוהבת הפתעות.״

״זה בקשר לתחום שאת אוהבת.״

היא הביטה בי וחיכתה שכבר אפיל עליה את הבשורה. ״מרגו. תתחילי לדבר.״ היא שילבה את ידיה ונשענה כנגד הקיר. מבטה עייף ומותש. היא לא נרגעה מאתמול.

״אני לא אדבר. ואת גברת, למקלחת.״ סובבתי אותה למול דלת השירותים והיא נכנסה פנימה. ״וכדאי לך לספר לי מיד אחרי שאני יוצאת מהמקלחת.״ היא צעקה שם בפנים.

״בסדר!״

יצאתי מהחדר וירדתי אל המטבח. הכנתי פנקייקים עם מלא תוספות שרק מלהסתכל עליהם עולים כמה קילוגרמים.

אני מתכננת לקחת את ליזו למגדת עתידות בעוד כשעה. דודה שלי, גרייס, אוהבת את הדברים האלה כמו ליזו. אך בניגוד לליזו, גרייס הולכת למגדת עתידות באופן קבוע. למעשה, זאת אותה אחת שקבעתי לנו תור אצלה.

הכנתי מאתיים דולר, מאה לכל אחת וזה לא עם זמן מדוד. היא תשב איתנו כמה שנצטרך לשבת. את ליזו אני לוקחת לשם כדי לראות אם יש מישהו שעתיד לבוא. היא חייבת אהבה. היא חייבת זוגיות. מעולם לא הייתה לה אחת. היא חסרת אקסים.

היא כל כך יפה ומיוחדת. ואין לה אקסים מהסיבה הפשוטה שהיא כל השנים האלה נתקעה על אנדריי מגיל שתיים-עשרה. אנחנו חברות מגיל שש. אני ראיתי איך היא מביטה בו. היא אהבה אותו יותר מכל דבר אחר. אני מאמינה שעדיין.

היא ביטלה את עצמה ולא יצאה עם אף אחד עד עכשיו בגללו. היא עדיין מבטלת.

ישבתי סביב השולחן וחיכיתי שאחת מהן כבר תרד. אני לא אוהבת לאכול לבד.

Dear old friendWhere stories live. Discover now