פרק 43- מאחורי הדלת

3.6K 140 55
                                    

אותו יום, 29.1.2022, שעה: 20:48
הפרק מכיל תוכן אלים. 14+

הדפיקות בדלת החלו להישמע יותר חזקות ורועשות. ״ליזו! אני יודע שאת שם! תפתחו!״ הוא החל לבעוט בדלת ולפי הרעש הבנתי שהוא לא נמצא לבד שם.

״רוצי! רוצי!״ אני דוחפת את גבה של מרגו ומאיצה בה. אנחנו רצות לקומה למעלה והיא תופסת לי את היד ומושכת אותי לאחד מחדרי השינה שאני לא מספיקה להבין של מי הוא מרוב הלחץ והפחד.

״תתקשרי למישהו!״ היא צועקת לי ונועלת לי את הדלת. אני ממששת את גופי ומבינה שהטלפון שלי נמצא למטה. אני פותחת את הדלת ורצה לקומה למטה.

הדלת של מרגו נפתחת בתנופה ואני מבינה שהם פרצו אותה. אני נרתעת במקומי ואבא שלי מתנדנד מצד לצד בחיוך זדוני וחסר רחמים. לידו עומד גבר חסון שאין לי ולמרגו סיכוי מולו. הם שניים והם גברים.

אני מביטה על הטלפון במטבח ואבא שלי מסתכל לעבר המקום שאליו אני נועצת מבט. הוא מזיז את הגבר ולוקח את האייפון שלי מהדלפק במטבח. ״מחפשת את זה?״ הוא שואל בחיוך תמים ומנפץ את הטלפון על אחד הקירות.

״אופס. אני מצטער, בת.״

אני שומעת צעדים קטנים ואני רואה את אבא שלי מרים את מבטו ואני מבינה שזאת מרגו. ״מרגו, תעלי למעלה!״ אני קוראת כשאני ממשיכה להביט באבא שלי ולא מעזה להסתובב.

״ככה את שולחת אותה לחדר כדי שלא תהנה איתנו קצת? ככה חינכתי אותך?״

״לא חינכת אותי, דייב.״

״הופה!״ הוא מצחקק בהיסטוריות. ״דייב? דייב? מה זה דייב?״ הוא שואל בחומרה.

״לא השם שלך?״

״מתחכמת. אהבתי מאוד.״

אני לא מנסה לברוח כי אני יודעת שזה יחמיר את המצב. עצם העובדה שאני עומדת מולו ומתמודדת איתו פנים אל פנים זה כבר מראה לו כמה אני לא פחדנית.

הוא מתקדם צעד אחד קדימה.

״אליזבת.״

״כן, דייב.״

״את לא יודעת שעשירים לא יושבים בכלא? זה בלתי אפשרי, בת.״

״אנחנו לא עשירים.״

״אבל אני כן.״

״אתה לא.״

הוא הביט בי עם קמט קל במצח, הניד בראשו ואז שחרר כל הבעה. הכל קרה כל כך מהר כשהוא תפס לי את השיער וזרק אותי על הרצפה. אני משפשפת את המרפק שלי ומביטה בו באימה ורעל בעיניים.

״אני רוצה להעיר את השטן שבך! לעורר אותו! קדימה!״ הוא צועק ברחבי הבית בטון עמוק, טעון ודרמטי מאי פעם.

״אתה קורא לי שטן?״

״את לא ילדה, את שטן.״

״אני התעללתי בילדה שלי מינית?״

Dear old friendWhere stories live. Discover now