Dear old friend

פרק 55- תיקח אותה מפה

אותו יום, ראשון, שעה: 01:30

ליזו
״מה יש לך?״ אני דוחפת במרפקי את אנדריי והוא מתעורר על עצמו. הוא שתה הרבה אחרי שנכנסנו פנימה מאז השיחה שלנו בחוץ. זו הייתה שיחה קשה שאני מקווה לא לחזור עליה יותר לעולם.

״אה, ליזו.״ חיוכו מתרחב כשהוא מסתכל לתוך עיניי ואני מסתכלת עליו בהבעת זלזול. אני כל כך שונאת גברים אלכוהוליסטים. זה מזכיר לי את אבא שלי.

לפני חצי שעה זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי את מתאו ומרגו כשהיא רבה איתו ליד הבר כי הוא הוריד לה אלכוהול מהיד בטענה ששתתה יותר מדי. היא דפוקה. אני חושבת שהיא בחודש ראשון. היא צריכה ללכת לרופא נשים לעשות בדיקות הריון בחודש הראשון.

מתאו היחידי שערני מבין שני האלכוהוליסטים האלה כי הוא צריך להחזיר אותנו למלון ברכב שלו. גם אני לא שתיתי ואין לי בעיה לנהוג במקומו. אני יודעת לנהוג אבל אין לי עדיין רישיון ורכב.

המועדון התרוקן והתמלא באנשים חדשים שבקרוב יהיו שתויים עד מוות. המוזיקה רועשת והברמנים לא מפסיקים להכין כוסות של אלכוהול לבחירת הלקוחות.

איך הם מרשים לעצמם להשתכר במדינה זרה? זו כבר רמה אחרת של גועל וחוסר אחריות. אני אפילו לא יודעת איפה מתאו ומרגו. שוב הם נעלמו. אני מקווה שהוא לא ינצל אותה.

״אני תכף חוזרת.״ אני יורדת מהכיסא הגבוה בבר ואנדריי תופס את ידי בעדינות.

״לאן זה?״

״לשירותים.״

״אני בא איתך.״

הוא נעמד ואני גורמת לו לשבת.

״אין צורך.״

״יש צורך.״

״אנדריי, שב כאן ותחכה.״

אני מתרחקת ממנו בזריזות ומתחילה לשוטט ברחבי המועדון הצפוף ולהידחף בין אנשים זועמים. יצא לי לדחוף כמה שתויים. אני מנסה למקד את תשומת ליבי ולהבחין בהם אם הם יהיו בקרבתי.

אני לא מוצאת אותם וחושבת שאולי הם נמצאים בחוץ. אני מסתובבת וחוזרת על צעדיי הכבדים. העקבים הורגות אותי אבל אני אסבול כדי לדעת שהיא בסדר. כשהיא שותה היא לא בהכרה מלאה.

אני חולפת על פניו של אנדריי שתופס את ידי ונגרר אחריי באופן אוטומטי החוצה. המוזיקה כבר לא צורבת לי את האוזניים והרוח נושבת סביבנו.

הם כאן. והם רבים...?

״באיזה פאקינג קטע? אתה לא אבא-״

״מרגו, תירגעי! את שתויה לגמרי!״

״לא! אתה תירגע!״ היא מניפה אצבע לעבר מתאו שמנסה לשמור על איפוק אבל אני רואה מרחוק את היאוש על פניו. אני מחליטה להתקדם לשם ואנדריי עוצר אותי.