Dear old friend

פרק 47- עד עמקי נשמתי

אותו יום, שלישי, שעה: 21:00
הפרק מכיל תוכן מיני מפורט. 14+

״איך את?״ אני שבה להביט במרגו אחרי שהתארגנו במשך שעה במראה בחדר של מרגו. אנדריי מתארגן בחדר שלנו ותכף שלושתנו יורדים לארוחת ערב בלובי.

מרגו לבשה שמלה אדומה שמבליטה את הישבן והחזה הגדולים והבולטים שלה. היא יפהיפה. עשיתי לה פן והיא התאפרה בצורה כל כך מדויקת ומחמיאה. היא אחת הנשים הכי סקסיות שראיתי בחיים שלי ויש לה מזל גדול שאני לא לסבית.

אני לבשתי גופיה לבנה צמודה שמבליטה את החזה השופע שלי, שורט ג׳ינס שחור קצר, ונעלי מגף שחורות.

לפני שנסענו לשדה התעופה אנדריי שלח מישהו שיבדוק את השטח בבית של מרגו. שיבדוק וירחרח מה קורה שם. אנדריי שילם לו כדי שיביא בחור שיחליף מנעול לדלת והוא קנה לה טלוויזיה חדשה והסלון מסודר ונקי. הוא שלח לאנדריי תמונות ואנדריי הראה אותן למרגו. הבחור השאיר מזוודה עם בגדים עבור מרגו בשביל הטיסה וביקשתי ממילי שתארוז לי מזוודה ושלא תשאל שאלות. אפילו לא היה לה אכפת. גם לי לא. כל זה מאחורינו.

אנדריי מדהים וזה לא מובן מאליו שהוא הוציא המון כסף עבור זה. לא היינו מסתדרות בלעדיו בחיים. הוא עשה הרבה.

סגרתי את סוגר השרשרת שלי ושמתי טבעות. ריססתי מעט בושם בריח וניל מתוק והנחתי אותו בחזרה. זה של מרגו.

״את נראית מיליון דולר, ליזו.״ היא מחמיאה לי כמו כלבה אמיתית ואני רואה שהיא חזרה לעצמה. אני לא טורחת להזכיר לה שהיא יכולה להסתדר גם בלי תומס ועדיף לה לשכוח אותו, כי היא גם כבר יודעת את זה ואם לא, היא תבין בהמשך. זה לא משהו שהוא קל לעשות. היא הייתה איתו שנה שלמה. היא נושאת ברחם שלה את התינוק שלו.

אני עדיין לא עשיתי בדיקת הריון כי אני לא יכולה כרגע. עוד שבועיים מהיום אני יכולה לבצע אותה. אם לומר את האמת, התוצאה שעוד לא הגיעה מפחידה אותי כל כך.

לא חושבת על זה. לא עכשיו. זהו.

אני ומרגו יוצאות מהחדר לפני סידורים אחרונים וצילומי תמונות בחדר השינה. היא נראית כל כך טוב. גם אני לא פחות.

אנדריי מסתכל עלינו ובוחן אותי מכף רגל ועד ראש. מבטו לוכד את שלי וחיוך קטן תוקף את פניי המבוישות.

״כמה שאת יפה.״

״גם אתה נראה לא רע.״

״תודה רבה לך.״ הוא קורץ.

אני ניגשת כדי לאחוז בידו ואנחנו מתקדמים יחד לעבר אזור המעליות האישי יחד עם מרגו. אני דוקרת באצבעי את כפתור המעלית והדלתות מיד נפתחות. זוג יוצאים החוצה ואנחנו נכנסים פנימה.

״יש לך ריח טוב.״ אנדריי לוחש לי ומעביר את ידו בשיערי הגלי, ומיד לוחץ על קומת הלובי. ״גם לך.״ אני מחמיאה בחזרה.