Dear old friend

פרק 60- בשבילו עזבת אותי?

יום שבת, 10.2.2022, שעה: 21:42
הפרק מכיל תוכן אלים. 14+

מרגו
שכבתי במיטה שלי ובהיתי בתקרה. הבית מרגיש לי נורא ריק יותר מאי פעם. הבטן שלי מלאת ריקנות. אני מרגישה מחוללת. כל כך הרבה דברים קרו בזמן כל כך קצר.

הטלפון הנייד שלי צלצל על השידה. קמתי מהמיטה כדי לקחת אותו וראיתי שעל הצג הופיע ״מתאו״. אני מחייכת ועונה לשיחה.

״נחת בלוס אנג׳לס?״

״נחתי כאן. אני בשדה.״ חיוך נשמע בקולו וזה גרם לי לחייך. ״אני צריך את הכתובת שלך כשאני מגיע. יקח לי זמן.״

״רודיאו דרייב חמישים ואחת. תגיע.״

״אני אגיע בקרוב. להתראות.״

״ביי, מתאו.״

אני מתנתקת את השיחה ונלחמת בדחף לא לקפוץ משמחה. לא סיפרתי לליזו שמתאו קנה כרטיס טיסה יום אחרי הטיסה שלי איתם. לא יצא לי לעשות את זה. היא ישבה ליד אנדריי כל הטיסה ושקעה במחשבות משלה. בהיתי בה ברגשות מעורבים.

ליזו
שטפתי את הכלים שאני ואנדריי אכלנו בהם בכיור והוא כעס. הוא ביקש ממני בפירוש לא לגעת בהם ושהוא יעשה את זה אחר כך. לא יכולתי להתאפק.

הנייד שלי שהיה מונח על השיש ליד הכיור. נדלק בצלצול שיחה נכנסת ועל הצג שלי הופיע ״מר״

ניגבתי בזריזות את הידיים ועניתי לשיחה. השעה עשר וחצי בלילה ואני מבינה שמשהו חריג קרה. היא לא התקשרה סתם.

״ליזו!״ היא נחרדת. ״תגיעי עכשיו.״

״אני מגיעה.״

״ביי.״

אני רצה למסדרון ונכנסת לחדר השינה של אנדריי. הוא קופץ מהמיטה בזריזות.

״אנחנו חייבים לנסוע עכשיו למרגו!״

״ליזו, כבר חשבתי שקרה משהו.״

״קרה משהו! היא התקשרה עכשיו!״

אני מתנשמת באופן לא סדיר ואנדריי אדיש, מתעלם במופגן מהבקשה שלי.

״זין.״ הוא מקלל ומתחיל לנעול נעליים. אני נועלת נעליים אחריו. ״אני יוצא לחנייה. תעלי אחרייך את הדלת.״ דורש. אני מהנהנת בלחץ ומכניסה את הרגל לנעל האולסטאר שלי.

אני רצה בחזרה למטבח, אני לוקחת את הנייד שלי מהשיש ואני שולפת מהמנעול את המפתח שלו. אני טורקת את הדלת ונועלת אותה.

אנדריי כבר הוציא את הרכב מהחנייה.

אני נכנסת פנימה בטריקת דלת אגרסיבית לא במכוון. הלב שלי הולם בחוזקה. אני לא מאמינה שנתתי לה לחזור לבית כשהיא לבד שם. אני מפחדת, אני רועדת. אני מפחדת שזה דייב. הלחיים שלי בוערות.