Dear old friend

פרק 44- הוא משוחרר

שעה: 22:02

הוא לא מספיק לסובב את הראש ומרגו מטיחה בראשו את המחבת. ״פאק!״

היא מושכת אותי לעמידה זריזה ואנחנו רצות החוצה. אנחנו ממשיכות לרוץ ולא מעזות להסתכל לאחור. רמת האדרנלין בגוף שלי מתחילה לתפוס תאוצה.

״לכאן!״ אני משנה כיוון והיא רצה אחריי. אנחנו בלי נעליים והגרביים שלנו כל כך מלוכלכות. אנחנו רצות בצורה מגושמת כדי להיזהר לא לדרוך על משהו חד ופוצע.

אנחנו עוצרות ונכנסות לאחד הבניינים בשכונה רחוקה מהשכונה של מרגו. אנחנו מספיק רחוקות.

מרגו מוציאה את הנייד שלה ומושיטה לי. איך זה הגיוני? הוא ניפץ את הנייד שלי שהיה במטבח אז איפה שלה היה בזמן הזה שהוא לא נגע בו?

אני מחייגת לאנדריי ומקווה שיענה. אחרי כמה צלצולים שהופסקו השיחה נענתה.

״כן, מרגו.״

״זאת אני, קמפיאנו.״

״מה את רוצה? חשבתי שהבהרת לי שאת לא רוצה אותי, או שאני טועה?״

אני נושמת עמוק ומנסה להישאר סבלנית. מרגו מהנהנת ומלטפת לי את היד שמונחת על הרגל שלי. אני חייבת לספר לו.

״בוסטון עשרים ושבע.״

״מה זה?״

״תגיע לרחוב הזה עכשיו.״

״אני לא עובד אצלך, ליזו.״

״אתה תתחרט שלא עזרת לי.״

״זין.״ הוא מקלל בשקט. ״אני בא.״

אחרי כמה דקות אני רואה את המכונית שלו חונה. אנחנו יוצאות מהבניין ומתקדמות לכיוון הרכב שלו. בשנייה הראשונה שהוא מסתכל עליי הוא מזדעזע.

״אני מפחד לדעת. מאוד מפחד.״

״זה אבא שלי, הוא הגיע לבית שלה.״

״זין. מה? תראי מה הוא עשה לך.״

אני מתנדנדת במקומי והוא אוחז בי כדי שלא אאבד שיווי משקל ואפול על הרצפה.

״מרגו, תיכנסי.״ הוא מבקש ממנה. היא נכנסת למושב האחורי ואנדריי עוזר לי להיכנס למושב שלצד הנהג. ״אח!״

״סליחה, הנה.״ אנדריי מתנצל וממהר להגיע למושב הנהג שלו. אני לא מאמינה שהוא באמת הגיע אחרי כל מה שקרה. אני מעריכה אותו כרגע. הוא באמת אוהב אותי ובאמת אכפת לו.

כל משך הזמן שבו נסענו בדרך לבית שלו אפילו לא דיברתי ושמחתי על השתיקה הזאת. לא רציתי לדבר. לא רציתי לחשוב.

הוא חנה בחנייה הפרטית שלו. פתחתי את חגורת הבטיחות ופתחתי את הדלת. ״חכי, אני אעזור לך.״ הוא מיהר אליי. ״אין צורך. זה בסדר, תודה.״ אני יוצאת החוצה והוא אוחז בי חזק, מפחד שאפול.