Dear old friend

פרק 42- למילים יש כוח

יום ראשון, 29.1.2022, שעה: 19:50

״קחי.״ אני מגישה למרגו כוס גדולה שייק פירות. כן, הרבה קרה מאז אתמול בלילה.

בתור התחלה, אני ומרגו עזבנו את המלון ונסענו במונית לבית שלה. תומס כעס עליה וביקש ממנה להפיל את התינוק. לא ציפיתי ממנו. הוא טען שהוא לא מוכן להיות אבא בגיל עשרים ואחת. אי אפשר לשפוט אותו ואי אפשר לשפוט אותה.

פלאשבק - אתמול בלילה.
״מר, אני לא יכול להיות אבא כרגע.״

״התינוק לא אשם בחוסר אחראיות הזאת. זה פשוט קרה ולא אפיל אותו. זה הילד שלי, תומס.״

״את בעצמך ילדה. את בת שבע-עשרה, מר. זה לא תקין. זה לא אמור לקרות.״

״ולמה אתה מתנהג כאילו עשיתי משהו שהוא לא בסדר, לא אמור לקרות ואין כאן את הצד שלך? תינוק לא עושים בלי סקס. זה קרה איתך, בין אם תרצה ובין אם לא.״

אני מנסה להתחמק מהמבטים הזועמים שלו ולהתעסק במשהו אחר. אני נועצת במבט במרפסת שמאחוריו. כשאני מסתכלת עליו זה שואב אותי לאותו הלילה.

״מרגו, את תורידי את התינוק הזה אם את רוצה שאשאר איתך, כי אחרת כל זה-״

״זה לא יקרה, תומס. ובזה הרגע גמרנו.״

״סליחה?״

***
״את משאירה אותו? את בטוחה?״ אני שואלת אותה כשהיא לוגמת מהשייק. היא מחייכת. אכן, היא משאירה. היא לא תוותר עליו.

״את יודעת שאני אעזור לך ואגדל אותו איתך. לא צריך גברים, יש תחליף להכל.״

״תודה, מותק. אני שמחה שיש אותך.״

אני מחייכת אליה ומניחה יד על הבטן שלי מאחורי הדלפק שמסתיר את הגוף שלי. אני עדיין מתחננת לאלוהים שאני לא בהריון. אני מתביישת להתקשר לשאול אם הוא גמר בפנים.

״מרגו, אני צריכה לספר לך משהו.״ אני מהדקת את שפתיי והיא מנידה בראשה.

״יכול להיות שאני בהריון מאנדריי.״

היא יורקת את מה שהיה לה בפה על הדלפק והרצפה. אני עוצמת עיניים, בידיעה שזאת התגובה שלה. היא מופתעת. אוקיי, לא ידעתי שככה תגיב.

״זו בדיחה כאילו? משהו חדש?״ היא זוקרת גבה. ״מה עובר עלייך, ליזו? זה לא מצחיק.״

״אני לא צוחקת.״

״את כן. את לגמרי צוחקת.״

״אני לא. בשבוע הבא אעשה בדיקה.״

היא מסתכלת עליי כאילו ראתה רוח רפאים. היא קמה מהכיסא ואני מתרחקת לאחור. היא מלחיצה אותי כרגע. מאוד.

״את צוחקת, נכון? מה הריון? את בת שבע-עשרה. את בת פאקינג שבע-עשרה.״

״גם את.״