Dear old friend

פרק 41- אתם ידעתם מזה?

אותו יום, שבת, שעה: 20:00- ערב

מרגו
ליזו מסמנת לי לצאת החוצה עם תומס כדי שאספר לו. עברו רק שבועיים מאז שגיליתי אחרי הבדיקה הביתית. זה טרי.

״תומס, אני צריכה לדבר איתך.״ אני פונה אליו והבטן שלי מתהפכת מבפנים. זו הרגשה של מתח, לחץ, חרדה וכפייה.

אנחנו נמצאים בחדר האוכל ואני מפחדת לגשת איתו החוצה כדי שנדבר על זה. אני גם ככה לא מתכוונת להשאיר את זה. זכותי המלאה.

״אנחנו כבר חוזרים.״ אני מודיעה לליזו והיא מהנהנת. אנחנו קמים מהשולחן ויוצאים ללובי. הלובי די מלא באנשים ובחוץ ריק אז התחלתי להתקדם מרצוני החוצה בהנחה שתומס יבוא אחריי לשם.

״מה העניין, מרגו?״ הוא שואל אותי בטון רציני ומחכה לבשורה. זה הזמן להתחרט?

״אמ...״ אני מעקלת את שפתיי כלפי מטה ומסיטה מבט. האוויר נעים בחוץ וזה בדיוק הזמן והמקום המתאים לספר לו. השאלה היא, אם כדאי לי לעשות את זה עכשיו או לא.

״זה בגלל דייב?״ הוא שואל ומציין את שמו של אביה של ליזו. כן, הלוואי שזה היה העניין הפעם. ״לא, לא, לא.״ אני מברישה באצבעותי את שיערי לארוך ותוחבת פיסות שיער אל מאחורי האוזניים. הוא מביט בי במבט אטום ואדיש, מחכה שאדבר.

״מרגו, אם לא תגידי לי מה קרה, אני לא אוכל לעז-״

״אני בהריון.״

״סליחה, מה?״

הוא מסתכל עליי בחומרה רבה. הוא כועס? הוא המום? שמח? עצוב? למה הוא מסתכל עליי ככה... אני אמורה להגיד עכשיו משהו? מה?

״אני לא כל כך מבין.״ הוא נושף אוויר ומעביר משקל מרגל לרגל. אני זוקרת גבה.

״מה יש פה לא להבין? התינוק שלך נמצא בבטן שלי כבר שבועיים וזה הזמן לספר.״ אני זורקת את זה בחוסר רגישות והוא מביט בי בכעס כאילו הייתי אשמה בזה.

״מה יש לך? מה זה הקרירות הזאת?״

ליזו
״זו הקרירות שלי, זה מה יש.״ מרגו עוקצת את תומס ואני מבינה שהיא מתוסכלת מהמצב ושזו לא היא שבאמת מגיבה ככה.

תומס מביט בי ובאנדריי ומחייך אוטומטית כשהוא חוזר להביט במרגו. זה כאילו שהוא חיבר את חלקי הפאזל בסיפור הזה.

״אתם ידעתם מזה?״ הוא פונה אלינו. אני מביטה מעבר לכתפי אל אנדריי שלא מבין את השאלה של תומס.

״לא, לא, רק אני.״

״אני לא קשור, אחי. הן לא מספרות כלום. אני לא יודע מה הן עשו ואשמח לדעת.״

״אנדריי, תשתוק. זה לא קשור אליי.״

תומס מתרחק ממרגו ומגדיל את המרחק ביניהם שנראה פחות אינטימי כרגע. ״מה לעזאזל קורה פה? איך הריון? מה הריון? את לא לוקחת גלולות?!״ הוא צועק על מרגו שנראית חסרת אונים ומוכת אשמה.