פרק 25- אנחנו מכירים?

5.5K 186 81
                                    

יום ראשון, 15.1.2022, שעה: 20:39
הפרק מכיל פלאשבק של פגיעה מינית. אם אתם רגישים לנושא זה, אני מבקשת לא לקרוא וזה יקרה גם בפרקים הבאים. אוהבת אתכם!

אבא שלי עדיין במעצר ונתתי את מספר הטלפון שלי לשוטר שחקר אותי אתמול. קוראים לו ג׳ונתן טיילר. הוא עדכן אותי בכל מה שקרה אתמול ושאבא שלי התפרע בתא המעצר ולא הפסיק להגיד שהוא ירצח אותי ברגע שהוא יצא החוצה.

הוא אמר שהולך להיות משפט והוא לא בטוח שהשופט יקל עליו. הוא אמר לי שאני חייבת להביא את מרגו והמשפחה כבר תגיע בעצמה לבד. הוא אמר שאם אף אחד לא יהיה בצד שלי מלבד החברה הכי טובה שלי הוא יבוא למשפט באופן אישי וישב בצד שלי. זה מדהים שיש אנשים כאלה.

אני מפחדת כל כך מהדבר הזה. אני לא יודעת מה יקרה שם ויש לי כמה ימים לארגן את המחשבות שלי. אבא שלי כנראה ירק עליי שם וינסה להתנפל עליי ויקרא לי ״זונה״ או כל קללה אחרת.

הבית במצב כל כך מתוח. אמא שלי ומילי לא מדברות איתי. עד כמה המצב גרוע? אמא שלי כועסת עליי שלא סיפרתי לה ועכשיו כשהתלוננתי עם אומץ אחרי שנה היא לא מדברת איתי. לא היא ולא מילי.

זאת לא בעיה שלי אפילו.

כבר ערב ואף אחד לא נמצא בבית שלי. מרגו התקשרה אליי בבוקר כשהייתי בתחנת המשטרה כי היא לא מצאה אותי בבית ואמרתי לה ללכת הביתה.

סיפרתי לה לפני שעתיים. סיפרתי לה שעשיתי את זה. היא הרגישה כאילו הרימו לה מהנשמה מאה קילו שנפלו עליה. היא אמרה שזה ההחלטה הכי טובה שעשיתי והיא עומדת מאחוריי גם אם המשפחה שלי לא.

היא סיפרה לי שהמצב של תומס השתפר ואולי שבוע הבא הוא ישתחרר מבית החולים והוא יבוא למשפט ושניהם בצד שלי, אין לי ספק. מרגו אמרה לי שלא אכפת לה שהמשפחה שלי תשנא אותה אם היא הולכת בדרך הנכונה.

מרגו אדמס הבן אדם הכי מדהים שיש.

פלאשבק
״אבא?״ קראתי לו כשפתחתי את הדלת לרווחה. הוא נכנס שיכור והדיף ריח חריף של אלכוהול מעורבב עם כמה סוגים.

הוא שתה. שוב.

״תעשי לי טובה, תעזבי אותי...״ הוא מלמל והוא לא הצליח להתייצב על הרגליים. רציתי לעזור לו, רציתי לעזור לאבא שלי שאני אוהבת. תפסתי את ידו ולקחתי אותו לספה. הוא דחף אותי עליה ונפל מעליי.

כובד משקלו גרם לי לחוש באי נוחות. הוא התחיל ללטף אותי במקומות שאבא לא אמור ללטף את הילדה שלו. ״את טובה, ליזה, את טובה.״ הוא צחקק ואפילו את השם שלי הוא לא הצליח לומר בצורה נכונה.

״אבא...״ הרגשתי שהנשימה שלי נעתקת. ״אבא, תקום ממני. אתה מכאיב לי.״ זה הרגיש כאילו הוא נרדם אבל לפתע הוא הרים את מבטו ופניו היו כל כך קרובות לשלי. זה העמיד אותי במצב שמעולם לא הייתי בו ולא רציתי להיות. ״אני אוהב אותך, ליזו. את ילדה כל כך טובה. את שלי.״ הוא חייך קרוב לשפתיי וליטף את הלחי שלי עם ידו הגדולה והמלוכלכת מעט.

Dear old friendWhere stories live. Discover now