פרק 56- את תתחרטי על זה

3K 119 86
                                    

יום שני, 6.2.2022, שעה: 14:50

דלתות המעלית נפתחות ואני יוצאת ראשונה ללובי כשאנדריי מאחוריי ואז עוקף אותי מקדימה. ״לאן זה?״

״אני הולך לקבלה. אמרתי לך אתמול בלילה שאני מבטל את החדר שלה.״

״אנדריי, אל תעשה את זה. היא הייתה שיכורה. יזרקו אותה מכאן אם לא תשלם.״

״גם אני הייתי שיכור, ליזו. לא התנהגתי ככה. זה באמת על הזין שלי מה שעובר עליה, אין לזה תירוץ כשהיא מוציאה את התסכול שלה על אחרים. סליחה, על החברה הכי טובה שלה מגיל קטן שתמיד דאגה לה לפני שדאגה לעצמה. ואל תדאגי, לא יזרקו אותה מכאן. המתאו הזה ישלם עליה.״

אני שותקת. הוא ניגש לקבלה.

אני חושבת שמה שעובר על מרגו זה לא משהו שהוא מעכשיו. אני רק רוצה לדבר איתה. אני רק רוצה את החברה הכי טובה שלי בחזרה. אני רוצה לעזור לה ולהבין מה קרה לה.

אני ואנדריי לא קמנו מוקדם היום לארוחת הבוקר ופספסנו אותה. עכשיו אנחנו ירדנו לבריכה ונעלה אחר כך לנוח עד ארוחת הערב.

הלובי מתחלף באנשים וכולם בבריכה. אני לבושה בבגד ים כחול וחלוק חוף שקוף וכפכפים. אני מתה כבר לצאת לבריכה ולראות קצת שמש.

לא יצא לי ולאנדריי לדבר היום על מה שקרה אתמול בלילה ושמחתי על זה. לא רציתי לדבר על זה, רציתי למחוק את עשרים וארבע השעות האחרונות ואת מה שקרה בהן.

כשאני נוגעת בשיערי אני נזכרת באיך שהיא הורידה אותי לרצפה ושוב דמעות דוקרות ומציפות את עיניי שלא יודעות לאן להביט. הראייה שלי נהיית מטושטשת ודמעה אחת נופלת מעין שמאל שלי. אני מיד מנגבת אותה.

אני בחיים לא נפגעתי ממנה ככה. לא חשבתי שאי פעם היא תתנהג ככה. אני אמרתי לאנדריי שהיא הייתה שיכורה, אבל זה לא העניין. היא מעולם לא התנהגה ככה גם כששתתה אלכוהול והשתכרה.

אני לא יודעת אם עשיתי לה משהו רע שפגע בה. אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני מרגישה ששונאים אותי בלי סיבה.

אנדריי מסתובב מעמדת הקבלה ומתחיל להתקדם לכיוון שבו אני עומדת. אני ממהרת לנגב את עיניי ואני מחפשת נתיב בריחה הפעם.

״עשיתי את זה. שתדאג לעצמה.״

אני מהנהנת בחיוך קטן מזויף ומכסה ביד אחת חצי פרצוף שאני לא רוצה שיראה. הוא מוריד את ידי ומניח את ידו על סנטרי, מכריח אותי להסתכל עליו.

״ליזו.״ הוא קורא בשמי, והכעס שלו על מרגו התחלף בבלבול. מבטו יורה רסיסים בהאשמה. ״את בוכה בגללה.״ זאת לא שאלה והוא לא ממתין לתשובה. אני מביטה לצדדים ורק מקווה שיקרה משהו שיסיח את דעתו. אני לא אוהבת שרואים אותי בוכה אף פעם. זה קרה המון.

Dear old friendWhere stories live. Discover now