Dear old friend

פרק 30- ואם כן?

אותו יום, 17.1.2022, שעה: 21:05
הפרק מכיל תוכן מיני מפורט. 14+

״למה אתה מחייך?״ אני דוחפת אותו מהחזה והוא לא זז, עומד כמו בטון. חזק, מחושב ויציב במקומו. אני שונאת אותו.

״כי אני אוהב אותך.״

״אל תאהב אותי.״

״ואם כן?״

אני מתעלמת ממנו במופגן. הוא משחרר לי את המרפק מהאחיזה שלו ואני מסתובבת כדי להיכנס הביתה. הוא תופס, מסובב אותי אליו ונופל על שפתיי עם שלו.

אני לא זורמת עם הנשיקה ולא מזיזה את השפתיים שלי. הוא מכניס את ידו בשיער שלי וסוקר את הפה שלי עם הלשון שלו. אני מניחה את היד על שלו ומתחילה לנוע עם שפתיי. הוא מחייך וממשיך לנשק.

אני לא רוצה לשחרר ממנו.

הוא משעין את מצחו על שלי ואוחז בפנים שלי. אני מהדקת את האחיזה סביב היד שלו. ״אני כועסת עליך.״ אני לוחשת לשפתיו. ״אני יודע שאת לא.״ הבל פיו החמים מדגדג את שפתיי ואני מנשקת אותו פעם נוספת.

הוא לוקח את ידי בחיוך מעריץ ומושך אותי אחריו לכיוון האוטו. ״לאן נוסעים?״

* * *

״בואי, תיכנסי.״ הוא נועל את הדלת ולא מדליק את האור אפילו. הבית שלו עוצר נשימה. איך שנכנסים רואים את הסלון ומצד שמאל יש כניסה למטבח הגדול שכולו בצבע שחור.

בסלון יש מרפסת עם נוף לים.

בין המטבח לסלון יש מסדרון שמוביל לשורת חדרים. זה בדיוק כמו בבית שלי.

הוא לוקח ומשלב את אצבעותינו.

יש ארבעה חדרים בכל צד. ״זה חדר שירותים וחדר כביסה.״ הוא מראה לי את החדרים בצד ימין. ״זה חדר אורחים וזה חדר שעוד לא החלטתי איך לקרוא לו.״ הוא מראה לי את החדר הארון שיש בו רק ארגזים מפוזרים.

אנחנו ממשיכים הלאה ואז מגיעים לחדר שלו. הדובדבן שבקצפת. כשנכנסים לחדר יש ארון בצד ימין מהדלת, המיטה מול הארון ובצד שמאל של המיטה יש מרפסת.

״וואו.״ עיני נמלאות אור כשאני רואה את המרפסת. פתחתי את חלון ההזזה ויצאתי החוצה. המרפסת בחדר לא ממשיכה למרפסת מהסלון אבל זה מגניב.

״יש לי רעיון.״ אני אומרת. הוא מביט בי בשאלה ומחייך. ״תצא רגע למרפסת בסלון ותישען כדי לראות אותי כאן.״ אני דורשת ממנו. הוא מושך את כתפיו ויוצא מהחדר.

אחרי כמה שניות אני רואה אותו במרפסת השנייה. ״שלום.״ אני מנופפת לו והוא מנופף לי בחזרה בזוג אצבעות רגע לפני שהוא יוצא משם. אני לא מפסיקה לצחוק והוא נכנס לתוך החדר.

הוא תופס את המותניים שלי ומרים אותי אליו. ״אנדריי, די!״ אני צוחקת בקול ואני מסמיקה. הוא מפיל אותנו על המיטה ומתחיל לדגדג אותי בכל המקומות הכי רגישים שלי.