Dear old friend

פרק 11- אני ואת לבד הערב

יום חמישי, 5.1.2022, שעה: 20:50

סירקתי את שיער הלח ובמקלחת ויצאתי החוצה עם ערמת בגדים מלוכלים שלבשתי קודם לכן. הבית היה שקט וזה לא אופייני להם. עוד מעט תשע בערב.

זרקתי את הבגדים בסל הכביסה שבחדר וגרבתי גרביים. היום הורדתי את החולצה הקרועה של אנדריי שהייתה קשורה סביב הירך שלי וחבשתי את הרגל בתחבושת. נזהרתי במקלחת. אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה. הוא מפלצת אנושית.

קמתי מהמיטה בזהירות ויצאתי מהחדר החוצה. אנדריי נתקל בי וזז כדי לפנות לי את המעבר בלי שום מילה שהחלפנו. אני לא מתכוונת לדבר איתו והוא חש בכך.

אני צועדת לכיוון המטבח בצעדים מרושלים ומוציאה מהמקרר קנקן מים. פתחתי את הארון למעלה וכמובן. מטר השישים ושבע שלי לא מספיקים כדי להגיע לשם.

הסתובבתי לאחור וראיתי מעבר לכתפי את אנדריי מתיישב בסלון וצופה בטלוויזיה. הוא הזיז את מבטו אליי ואני סובבתי את שלי לכיוון הנגדי במטבח ברגע שהמבטים שלנו הצטלבו.

אני מרגישה שהוא מתחרט על כל מה שעשה לי ואני מקווה שהוא יודע שמכאן איך דרך חזרה.

הבחור שאהבתי מגיל שתיים-עשרה נעלם ואותו החליף בחור כבוי שמתנהג באלימות וזלזול כלפי הסובבים אותו. בעצם, הוא מתנהג ככה רק אליי ולשאר לא. יש לי כבוד שאני לא אתן לו לדרוך עליו. הוא לא שווה את זה.

״המשפחה שלך יצאה למסעדה ולנה אצל המשפחה שלה מחוץ לעיר. אני ואת לבד הערב.״ הוא אומר לי כשאני עם גבי אליו.
אני מרימה את עיניי, מחליטה שעדיף להתעלם ומחזירה את המבט לקנקן המים.

גררתי כיסא ועליתי עליו עם הברכיים. ייצבתי את עצמי ונעמדתי לגמרי על הכיסא. לקחתי את הכוס והכיסא עם המשענת הנמוכה החל להתנדנד ולא היה לי במה לאחוז.

הכוס עפה לי מהיד אל מאחורי כתפי והתנפצה על הרצפה, ואני לזוג ידיים חסונות וגדולות. הוא אחז בי וסירב לשחרר ממני כשהוא מרים אותי בזרועות.

ידיי אחזו בכתפיו והמבט שלו נע מטה ומעלה אל שפתיי ועיניי ללא בושה. בית החזה שלי עלה וירד ורמת האדרנלין בגופי לקחה חלק נוכח. פתאום כל מה שהוא עשה לי הציף וחולל בי גוש של רגשות.

״תוריד אותי למטה.״ דרשתי ממנו בקול שקט ועדין. הוא המשיך להביט לתוך עיניי ואז לרגע אחד מבטו ננעץ בשפתיי הסגורות. כל גופי זעק אליו אבל אסור לי.

״אנדריי, תוריד אותי למטה.״ אני חוזרת על דבריי שלא נתפסו אצלו. הוא הביט בי כאילו הוא חסם את עצמו מלשמוע את הבקשה שלי כדי שהוא ימשיך לאחוז בי.

לבסוף הוא הסתובב לבר במטבח והניח אותי עליו. הבטתי בו בשאלה והוא לא הביט בי אפילו. הוא הרים את הכיסא שהיה זרוק על הרצפה ולקח ויעה.