פרק 18- אני צריכה אותך

7.3K 195 134
                                    

אותו יום, 11.1.2022, שעה: 15:34
הפרק מכיל תוכן אלים מפורט. 14+

אנדריי
הרמתי את ליזו מהרצפה והנחתי אותה על הספה בסלון. ״תביאו לה מים, מרגו, מילי.״

היא נראתה מטושטשת ואז היא החזיקה חזק בידי, מפחדת לשחרר את האחיזה.

״אל תלך לשם.״ היא לחשה לי כאילו מפחדת שמישהו ישמע והידקה את האחיזה. ״קח.״ מילי הביאה לי כוס מים והרמתי את הראש של ליזו. ״תשתי.״

״אני בסדר.״ היא לוגמת מהמים וקמה מהספה. ״אני רק... אני סתם קיבלתי סחרחורת קלה.״ היא מנסה להיעמד וכשהיא מועדת אני תופס אותה והיא נופלת לישיבה על הברכיים שלי. ״שבי.״

היא מנסה לקום ואני מהדק אחיזה במותניים שלה כדי להושיב אותה. ״ליזו, את בסדר? את מכירה אותו, נכון?״ אני שואל אותה בלחישה והיא מביטה על שפתיי במבט משונה וממושך. ״לא.״

״אני צריך שתבואי איתי.״ אני לוחש.

״לאן?״ היא לוחשת בחזרה.

״אני הולך אליו ואני לוקח איתי את לנה. אני צריך שתבואי איתי כי אני לא אשלוט בעצמי ואני ארים עליה ידיים. היא בהריון ואני לא רוצה להגיע לזה.״ אני לוחש במבט לשפתיה ואז אני מתמקד בעיניה הכחולות. היא בן אדם יפהיפה.

״לא. אתה לא יכול לקחת אותה.״ מרגו פונה אליי ואני מבין שהיא שמעה את השיחה. ״למה לא? ומה את קשורה?״

״אתה לא יכול לקחת אותה.״ מילי חוזרת על דבריה של מרגו וכשהן מביטות אחת בשנייה אני מבין שהן יודעות על ליזו משהו שאני לא.

״אני צריך לדבר איתך.״ אני מקים את ליזו מהברכיים שלי ומזדקף לעמידה. אני נוטף שנאה כלפי לנה שעומדת שם כמו דחליל.

״תשמרו כאן ואל תיתנו לה לצאת.״ אני דורש מהשלושה לשמור על לנה בתוך הבית והיא בעצמה שומעת את זה.

אני לוקח את ליזו לחדר האורחים וסוגר את הדלת כדי לדבר איתה בארבע עיניים.

״אני צריך לדעת מה קרה לך שם. אם תגידי לי שאת מכירה אותו אני לא אלך לשם. רק תדברי איתי, ליזו. מה יש?״

״אני לא רוצה לדבר על זה. אל תכריח.״

״אני לא מכריח. אני רק מבקש ממך.״

היא הנהנה בראשה ושילבה את ידיה. אני מבין שזה משהו שקשה לה לפתוח כאן מולי ואני ארצה לדבר איתה על זה אחר כך. אני רוצה שהיא תספר לי את הסודות שלה. אני רוצה להיות כאן בשבילה עכשיו.

כל הזמן הזה הייתי כאן בשביל מישהי שלא הגיע לה. ליזו צריכה אותי, לא לנה.

* * *

ליזו
״את רוצה להישאר כאן ברכב?״ אנדריי שואל אותי אחרי שהוא כבר הוריד את מרגו ולנה מהאוטו שלו ואנחנו עומדים מול הבית של הבן אדם שהרס לי את החיים בגיל חמש-עשרה.

Dear old friendWhere stories live. Discover now