Dear old friend

פרק 46- שם עלייך עין

יום שלישי, 31.1.2022, שעה: 04:54

״מה השעה?״ מרגו פונה אליי בזמן שאנחנו גוררות את המזוודות אחרי הירידה מהמטוס.

״תכף חמש.״

״בבוקר?״

״כן.״

תכף חמש בבוקר ונחתנו באיטליה.

24 שעות קודם לכן:

״בוקר טוב, מר. תתחילי לארוז.״

״רגע, מה?״

״קומי.״

אנדריי מחייך ואני מגלגלת עיניים. ״משהו מצחיק אותך?״ אני תוקפת אותו. הוא מהנהן. ״היא רק קמה, למה את ישר מפילה עליה פצצה? תתני לה להתעורר.״

״על מה אתם מדברים?״

״אנחנו טסים לחו״ל ואת איתנו.״

״מה? רגע, מה חו״ל? איך חו״ל?״

אנדריי קם מהכיסא שלו ומניח את כוס הקפה שלו בכיור. ״מרגו, אל תתייחסי אליה. לכי תתארגני ואני אכין משהו לאכול.״ אנדריי מבקש ממנה ואני נושפת בכעס.

מרגו נראית מעורערת והיא קמה בצעדים מחושבים מהספה. היא שמה את השמיכה בצד השני ונעמדת. היא נראית נפוחה ומתוקה.

הוא נועץ בה מבט ועד שהיא נכנסת למסדרון ונעלמת בין החדרים אנדריי לא פותח את הפה.

״מה אתה רוצה?״ אני מכווצת את עיניי לעברו בתוקפנות. ״מה עובר עליך?״

״מה עובר עליי? מה עובר עלייך?״

״מה עובר עליי, אנדריי?״

״היא רק התעוררה, ליזו. תהיי עדינה איתה ואל תמהרי עם שום דבר. עוד לא הזמנתי כרטיסי טיסה. אל תתני לה להיכנס ללחץ. זה לא טוב לה, היא בהריון.״

אני שותקת.

הוא מתחיל להוציא כלי מטבח ומצרכים.

״אתה צודק.״

״אני יודע שאני צודק.״

״חתיכת סנוב.״

אני חושבת על כל מה שיקרה מעתה והלאה וזה נראה כל כך מוזר.

* * *

״זה המלון שלנו?״ אני פונה אל אנדריי והוא מסתכל עליי במבט מבולבל. ״רגע... כן. זה המלון.״ הוא לוקח את המזוודה שלי ומכניס פנימה את הידית.

״אנדריי, אתה לא חייב. זה כבד ויש לך מזוודה משלך להחזיק.״

״ליזו, תשתקי.״

״אוקיי.״

אנחנו נכנסים פנימה דרך דלת מסתובבת ואנדריי מניח את המזוודות. מרגו עומדת לידי והיא נראית רגועה. אני מחליטה לא לנעוץ בה מבט כדי שלא תבחין בזה ותילחץ.

אנדריי ניגש לקבלה והפקידה הברונטית מפלרטטת איתו. שתבליט עוד קצת את הציצי דרך החולצה שלה. זה גרם לדם שלי לרתוח מעצבים ובמקום לגשת לשם העדפתי להישאר עם מרגו. אני לא רוצה לעזוב אותה שנייה אחת לבד.