Dear old friend

פרק 37- שוב הוא טעה

יום חמישי, 26.1.2022, שעה: 18:50

ליזו
״אנחנו בחדר אחד?״ אני שואלת את אנדריי שגורר את המזוודות החוצה כשדלתות המעלית נפתחות. אני מתמלאת בחרדה.

״כן, ליזו. יש בעיה?״

״בגלל זה רצית חופשה? בגלל זה הזמנת חדר אחד? הכל כדי לשכב איתי?״ אני מחייכת בכעס ושוכחת מכל הבעיות שיש לי כרגע.

״סליחה, מה?״

המזוודות מחכות ליד דלת מאתיים שלושים וחמש, ואנדריי עומד מולי במבט מזועזע. אולי לא הייתי צריכה להגיד את זה בצורה כזאת ולהתבטא ככה.

שיט.

״אני מצטערת, לא התכוונתי לזה ככה. אני פשוט חושבת על כל מיני דברים ואני כבר לא שמה לב למה שאני אומרת או עושה.״ טון קולי מעורער וסדוק. קשה לי כל כך.

״אם את אומרת...״

הוא זלזל בי ובמילים שלי בגלל הכעס שלו והוא צודק. הוא לקח אותי לחופשה מהחיים האלה ובמקום לנסות להנות ולתת לנפש שלי קצת שקט, אני רק הורסת עם מילים שאני לא שמה לב שאני מוציאה מהפה.

הוא מצמיד את הכרטיס לדלת והיא נפתחת. המזוודות נגררות לצד הדלת שנטרקת. הסוויטה הזאת מדהימה.

״למה לך לקחת סוויטה במקום חדר מלון רגיל? חבל על הכסף...״ אני בוחנת את המקום בריכוז.

״תגידי לי, את עוד מעזה להתלונן שקיבלת את הטוב ביותר?״ הוא שרק ואז צחק בקלילות. ״יפה, אליזבת, יפה מאוד.״

״שלא תחשוב שאני לא מעריכה.״

״לא, זה בסדר...״ הוא ממלמל ומניד בראשו. אני מצמצמת את עיני לעברו. ״את מעריכה, זה לא העניין. את פשוט מפונקת.״

״קראת לי מפונקת עכשיו?״

״קראתי לך מפונקת.״

״חצוף.״

הוא מתקרב אליי ומצמיד אותי לקיר. גופו הגדול ממסגר את שלי. הוא מחזיק בגרונו ומרים את מבטי אליו, מכריח אותי להסתכל על פני המלאך האלה.

״כן, מה רצית לומר?״ הוא מלקק את השפה התחתונה שלו ומתגרה בי. חשב שלא אשים לב?

״שאתה חצוף.״

״אני חצוף?״ הוא זוקר גבה.

״אתה חצוף. אתה ורק אתה.״

הוא נוחת על שפתיי ועיני נסגרות באופן אוטומטי. הוא מנשק אותי באיטיות ולשונו נדחקת לתוך פי. הוא מוחץ באצבעותיו את המותן שלי וצווחה קטנה נפלטת מגרוני.

״אתה עדיין כועס?״ אני דוחפת אותו.

״שמה?״

״שצדקתי בזה שאמרתי שהבאת אותי לכאן כדי להזדיין איתי.״