We made it (L.S)

we made it- Part 2

נק' מבט לואי-

"לואי קום, אנחנו נאחר לכנסייה" קמתי לקולה של אימי צועקת.

"אני קם אני קם", התרוממתי מהמיטה באיטיות למצב ישיבה, קמתי מהמיטה והתמתחתי בדרך לחדר האמבטיה. חצי ישן פתחתי את הדלת ושמעתי צעקה,

"לואי עוף מפה אתה לא רואה שתפוס?!?!" שמעתי את דייזי צועקת לעברי

"אני מצטער!"אמרתי במהירות וסגרתי את הדלת "סליחה דייזי,אני לא ראיתי כלום נשבע באל"

חיכיתי מספר דקות וראיתי אותה יוצאת מחדר האמבטיה, "זה בסדר" היא אמרה לי,התרוממתי מהרצפה לגובה העיניים שלה "רק פעם הבאה בבקשה תדפוק ותוודא שאין אף אחד בפנים" היא אמרה בחיוך ודחפה אותי לכיוון הקיר.

"אין בעיה" החזרתי לה עם חיוך ומיד עקפתי אותה ונכנסתי לצחצח שיניים ולסדר את שיערי.

אחרי כל הדרמה בבוקר חזרתי לחדרי והתלבשתי בצבעים בהירים,בכל זאת אנחנו הולכים לכנסייה. שמתי על עצמי חולצה בצבע כחול בהיר ומכנסיים בצבע לבן. הרגשתי כה טהור כך.

נסענו כל המשפחה בדממה לכנסייה,חוץ מאבא,הוא יצא יותר מוקדם לכנסייה הוא הרי נזיר, הוא בדרכו להפוך לכומר,הוא לעולם לא יוכל לפספס יום בכנסייה לא משנה מה. הוא תמיד שם,אפילו כשהוא חולה,הוא טוען שהאל שומר עליו מוגן ונותן לו את הכוח להחלים מהר יותר.הוא הולך בדרכה של אמא.היא הייתה אחות כנסייה לפני שהיא פגשה את אבא,אבל שהיא פגשה אותו היא התאהבה בו,החליטה לצאת מהדת,להתחתן עם אבא, ללדת ילדים ולחזור להיות דתייה.לצערה היא לא יכולה לחזור להיות אחות כנסייה ולהתנזר כי היא כבר חטאה בעבר והדת לא מאשרת לנשים שהתחתנו להיות אחיות כנסייה.

לפני שהכיר את אמא,אבא היה כופר וחוטא,שמעתי שהוא היה עם מספר בנות בחייו עד שהכיר את אמא,הוא חטא ללא הפסקה. לא בירך לפני האוכל,הוא שתה שתייה חריפה והוא לא הלך לכנסייה,אפילו לא בימי ראשון!!! הו המחשבות האלה על חטאים עושות לי חום.

אבל אחרי שהוא הכיר את אמא והוליד אותנו הוא החליט שהוא לא רוצה להיות כופר יותר,הוא החליט שהוא רוצה להתנזר ולהפוך לכומר כדי להרגיש טהור יותר ולכפר על העבר המזעזע שלו,חלק גדול מזה הייתה מההשפעה של אמא שלי,היא מאוד רוצה שכולנו נהיה טהורים ונלך בדרכו של האל.

אמא ואבא מכריחים אותנו כל יום ללכת לכנסייה אבל זה לא מפריע לי, אני נהנה ללכת לכנסייה,זה כמו הבית השני שלי וישו הוא האב השני שלי. אני מרגיש ככה מאוד מוגן,כאילו האל עוטף במגנים ושומר עליי מכל הכופרים ומהחטאים בחוץ,שומר עליי כדי שאשאר הלואי הטוב והטהור.

הגענו לכנסייה וישר נכנסנו,הגענו בדיוק בזמן לתפילה. נכנסנו כולם ביחד ואני ישבתי בשורה הראשונה מול הכומר, משמאלי כל הנזירים ואבא ביניהם.אמא תמיד ישבה לצידי,היא דאגה שאשאר מרוכז בתפילות ואתנהג באופן נאות,למרות שזה טיפה מוזר,אני לעולם לא אתנהג בצורה לא נאותה או בצורה שלא מכבדת את האל. הדת חשובה לי מידי בשביל שאני אעשה דברים כאלה. היא אומרת שהיא מעדיפה שהיא תשב לידי ולא אנשים זרים כדי לא להתפתות לפיתויים ולהישאר בדרכו של האל הקדוש.

היא ואבא רוצים שאלך בדרכם,בגלל זה אמא תמיד יושבת לידי,הם רוצים שאתנזר ובסופו של דבר אהפוך לכומר ואקדיש את חיי לדת,כמוהם,יותר נכון כמו אבא שלי כרגע. רק שהם רוצה שאני אתנזר בגיל צעיר כדי לא להתפתות לפיתויים של גיל הנעורים.

התוכנית הזאת נשמעת דיי טוב למען האמת, אני לא רוצה להסתובב עם כופרים,אני רוצה לבלות את כל חיי בהקדשה לאל.

האדם היחיד שאני מוכן לבלות איתו הוא ליאם,הוא גם דתי כמוני אבל פחות הדוק ושומר ממני וממשפחתי,הוא והמשפחה שלו מגיעים רק בראשון ובחגים.אני לא רואה אותו הרבה מחוץ לכנסייה אבל כשהוא מגיע אנחנו מדברים הרבה.

הגיע החלק בתפילה שכולם צריכים לקום ולבקש בקשה מהאל ולהודות לו

"אמן" שמעתי את כולם ואמרתי ביחד איתם,התקדמתי לכיוון היציאה בשביל למצוא את לוטי,דייזי,פיבי ואמא כדי שנוכל לנסוע חזרה הביתה. אבא נשאר בכנסייה,הוא עדיין בהתלמדות בתהליך הפיכתו לכומר,אני כל כך מתרגש עבורו. אני רוצה להיות כמוהו שאגדל, אבל אני רק בן 19, לא ישתנה הרבה עד שיגיע זמני להפוך לכומר,כשהאל ירצה שזה יקרה זה יקרה, אני לא לוחץ על התוכניות של אלוהים.

אני אוהב להרגיש טהור,זה עושה לי טוב על הלב,אבל אף אחד לא יודע למה אני אוהב להיות כזה טהור.

וגם אף אחד לא ידע!!!,הסיבה הזאת כרגע נשארת איתי וכך זה ישאר.אף אחד לא ידע אותה לעולם.

כשחזרנו הביתה חשבתי קצת על אתמול שיצאתי לבלות עם לוטי, היה ממש נחמד בבית הקפה הזה, הייתי שמח לחזור לשם, חוץ מזה שהמקום היה שורץ כופרים,זה היה נחמד לצאת מידי פעם

אני לא יוצא לעיתים קרובות כי אבא אומר שהעולם בחוץ מלא פיתויים לא בריאים שימנעו ממני להתנזר. אני מבין את מה שהיא אומר

מעניין למה אני מרגיש כזאת משיכה חזרה למאפייה הזאת,זה בוודאי בגלל מאפה הגזר הטעים שהם הכינו שם.