פרק אחרון...תהנו💚💙
*שבע שנים לאחר מכן*
נק' מבט לואי-
יצאתי מהסטודיו אחרי היום הארוך הזה,כל היום עבדתי עם אמנים והקלטנו שירים ביחד.
בחיים לא חשבתי שחברת ההנהלה שלי תצליח כל כך,חוץ מזה שאני עובד פה ושם עם אמנים קטנים אני מנהל להקה בשם 'וואן דיירקשן' ,הם ממש מצליחים,אחרי כמעט שנה הם כבר היו ידועים בכל העולם,מזל שאני המנהל אז אני לא צריך להיות איתם בכל מקום,מה שנותן לי מלא זמן להיות בבית.
החניתי את האוטו בחנייה ויצאתי ממנו.
אני מקווה שהארי הכין אוכל,אני כל כך רעב,בקושי היו לי הפסקות היום לאכול.
פתחתי את הדלת,מתרגש לחזור הביתה,כמו בכל יום.
"אני בבי-" צעקתי ועצרתי את עצמי שעיניי ננעלו על הסלון.
הטלוויזיה דלוקה ברקע והארי שכב על הספה וישן.
ובין הזרועות שלו נמצא האדם השני האהוב עליי,פרדי.
הילד שלנו.
זה היה כל כך חמוד,הרגשתי הרגשה חמימה מתפשטת בחזה שלי שזכיתי לראות את בעלי והילד שלי ישנים ביחד על הספה.
קליף יצא מחדר השינה שלנו וניער את עצמו ומיד רץ אליי וקפץ.
רכנתי אליו בשביל ללטף אותו, "שלום גם לך קליף" אמרתי בקול מתוק וליטפתי אותו עד שהוא נשכב על הרצפה והתחנן שאני אלטף לו את הבטן.
'לפחות מישהו מתרגש לראות אותי' חשבתי לעצמי והלכתי לסלון.
הנחתי נשיקה עדינה על הראש של פרדי והוא התעורר.
"אבא?" הוא שאל בקול מתוק ועייף,חייכתי חיוך ענק וליטפתי את שיערו הזהוב, "תחזור לישון לאב" אמרתי לו והוא הנהן וישר חזר לישון.
התיישבתי על הספה ליד הארי והנחתי על הכתף שלו את הראש שלי והרגשתי רגוע,לפחות אני אהיה פה שהוא יתעורר.
...
"לואי" שמעתי קול עמום והתקשיתי לפתוח עיניים, "אבא" שמעתי קול יותר חד והרגשתי שמישהו מנער אותי,מיד התעוררתי וראיתי את הארי ופרדי עומדים מולי וצוחקים.
"אתם רעים" אמרתי ופרדי ברח מאחורי הארי, "אבא אמר לי לעשות את זה" הוא אמר ואני הסתכלתי בעצבים על הארי והוא חייך חיוך מתוק ותמים,הוא הרים את הידיים שלו כמו חף מפשע ואני צחקתי ונעמדתי על הרגליים.
"היי בייב" הוא אמר והחזיק את האגן שלי, "היי לאב" אמרתי ועמדתי על קצות האצבעות והדבקתי לו נשיקה לשפתיים, "איכס!!" פרדי צעק וכיסה את העיניים שלו.
YOU ARE READING
We made it (L.S)
רומנטיקה"הצלחנו" "כן...הצלחנו" גמור!! סיפור זה כולל *אזהרת טריגר (אלימות פיזית,אונס) *תוכן מיני *ומלא מלא מלא מלא לארייייייייייי
