נק' מבט הארי-
קמתי בבוקר עייף ממש,לא נרדמתי כל הלילה,לא הפסקתי לחשוב על לואי ועל למה לעזאזל קראתי לו ג'יידן,המחשבה הזאת רדפה אותי. התיישבתי על המיטה ובהיתי קצת בים ובזריחה,קמתי מהמיטה והלכתי לשתוף פני ולצחצח שיניים,לשם שינוי לא היו צעקות אבל זה רק כי אמא ואבא עדיין ישנים.
חזרתי לחדר ופשוט הרגשתי שאני חייב לדבר עם מישהו על הכל,קמתי מהחדר והלכתי לחדר של ג'מה,פתחתי אותו בשקט והאור היה כבוי והחדר היה חשוך,התקרבתי למיטה והסטתי את השמיכה,המיטה הייתה ריקה "פאק" לחשתי ונזכרתי שג'מה חזרה אתמול לקולג', פאק ג'מה היחידה שמבינה אותי,אני לא יכול לדבר עם אמא כי היא בקושי מקשיבה לי בנושא של אהבה וזה כי היא יודעת שיש לי עבר בעייתי עם זוגיות,ואבא,אני בכלל לא רוצה לדבר איתו אבל נניח והייתי רוצה אז הוא לא מקבל אותי,הוא אומר שכל הדבר הזה רק שלב ועוד לא מצאתי את האחת שלי,כה בולשיט, למה הוא לא מבין שזה לא אחת אלא אחד,למה הוא כזה אטום זה פאקינג משגע אותי,הוא והדעות הקדומות והמזדיינות שלו.
כתבתי לזאין הודעה-שאתה רואה את זה תתקשר אליי- ,יצאתי לגלוש בינתיים,שמתי את הבגד ים שלי ויצאתי לחוף,השעה הייתה מוקדמת והמים היו קרירים והייתה רוח חזקה שהטיחה לי בפנים. נכנסתי למים עד המותניים וישר קפצתי לשחות עם הגלשן.
הגעתי עמוק יותר וראיתי גל טוב אז נעמדתי וגלשתי עליו,זה הרגיש כל כך טוב,הרגשתי משוחרר,הרגשתי שיש לי שליטה במה שקורה אבל בו זמנית הרגשתי חסר שליטה כי אני לא שולט בגלים.
הגל התנפץ במים וזה הרגיש מדהים,הרגשתי כל כך טוב. קפצתי חזרה למים העמוקים וראיתי עוד גל אבל הפעם כל כך התרכזתי בתנועה של הגלים הכחולים שעל מה שחשבתי עליו היה לואי,עם העיניים הכחולות והיפהפיות שלו,הרגשתי את ליבי פועם מהר,ליקקתי את השפתיים ונשכתי אותן. "פאק" צעקתי בזמן שהגל מתנפץ עליי ואיבדתי איזון ונפלתי לים. קמתי מהר ויצאתי מהים והתקדמתי לכיוון הבית.
נכנסתי מהר להתקלח ושיצאתי פתחתי את הטלפון וראיתי שזאין לא שלח לי כלום אז הנחתי שהוא עדיין ישן. לקחתי את הטלפון איתי וירדתי למטה לאכול ארוחת בוקר.
אבא ישב בסלון מבטינו הצטלבו שירדתי למטה מהר הסטתי את המבט שלי הפרצוף המכוער שלו "בוקר טוב גם לך הארי" הוא אמר,לא עניתי לו "אתה יודע שאומרים לך בוקר טוב זה נימוס בסיסי לענות גם" הוא אמר בסרקסטיות "או שפשוט תבין את הרמז שאני לא מעוניין לדבר איתך יותר לעולם ותשתוק את הפה המזדיין שלך" אמרתי בחיוך מאולץ תוך כדי שאני מוזג לי חלב לתוך קערה עם קורנפלקס.
"הארי אדוארד סטיילס איך אתה מדבר לאביך"שמעתי את אמא מלמעלה "למה לעזאזל את מגנה על הבוגד המזדיין הזה?????" צעקתי חזרה "המניאק הזה בגד בך עם שתי נשים ואת סלחת לו ואתם מתנהגים כאילו כלום לא קרה,ויותר גרוע מזה אתם לא מפסיקים לריב כמו פאקינג שני ילדים!!!!!"הרגשתי את הווריד של במצח פועם בחוזקה ואת הדם זורם בעורקיי,התנשמתי חזק בשביל להחזיר את החמצן לריאותיי,אמא עמדה על המדרגה האחרונה פעורת פה "הארי כדאי לך מאוד להתנצל בפניי-" שמעתי אותו וקטעתי אותו "או שמה? אתה תעזוב את הבית הזה? אל תתנהג כאילו לא עשית את זה כבר כשהייתי ילד"
אמא הייתה בדמעות ועלתה חזרה למעלה,לא אכפת לי משני המפגרים האלה,עד שהיא לא תבין שהיא עושה טעות אני לא אפסיק להטיח בהם את האמת בפנים.
עליתי למעלה וטרקתי את הדלת שלי
הגעתי לעבודה וכל היום חיכיתי שהוא שוב יופיע,כל לקוח שנכנס בדלת הרמתי את מבטי אליו בתקווה שזה יהיה לואי אבל זה אף פעם לא היה הוא.
אחרי משמרת ארוכה יצאתי מהמאפייה מאוכזב כל כך,זה בטח בגלל שקראתי לו ג'יידן,אוף למה אני כזה אידיוט שהורס את הכל זה משגע אותי,אולי הוא נרתע מהקריצה שלי? אולי אני לא יפה מספיק בשבילו,אולי הוא לא גיי בכלל ואני מפנטז לי פנטזיות על בחור סטרייט. פאק אני מתחרפן,אני צריך לשכוח מזה,אני אמור לפגוש עכשיו את זאין אז אני אשאל את דעתו בנושא
...
"תגיד אחי מה אתה דפוק?!?!?!" זאין צעק עליי מנופף בידיים שלו "מה קרה ואו" שאלתי בלי להבין "הארי ממתי אתה מתאהב מזה הבולשיט הזה!!!" הוא אמר בכעס,הוא חיכה לתשובה אבל אני בעצמי לא ידעתי לענות "א-א-אני לא יודע אוקי??" אמרתי לו "הארי צא מהחרא הזה,זה לא אתה,אתה בן אדם של סטוצים,אתה מביא בנים,דופק אותם ,לא רואה אותם יותר בחיים" הוא אמר והציב עובדות מולי "אני לא יודע אני לא יודע אוקי,יש בו משהו מיוחד-" "אויש נו תפסיק עם הבולשיט הזה הארי" אמר וקטע אותי "מה בולשיט מה בולשיט,אני מספר לך על מה שאני עובר ואתה קורא לזה בולשיט,למה אתה כזה זין?" צעקתי עליו "למה אני כזה זין?אולי תיזכר בפעם האחרונה שדיברנו" הייתי בשוק "איך אתה זוכר את זה,היינו שיכורים כל כך,כל מה שאני זוכר זה שרבנו ובבוקר קמתי מחובק לאסלה מקיא את חיי" אמרתי לו שאני מכווץ את הגבות בניסיון להיזכר בלילה הזה "אז הנה פרט שפספסת,אני הייתי פיכח,רק אתה היית שיכור וברור שאתה לא זוכר,זה כזה אופייני לך" הוא אמר וכעס עליי כל כך,פאק מה לעזאזל קרה שם "זאין אני נשבע לך שאני לא זוכר,אתה יכול להזכיר לי בבקשה?" שאלתי אותו,ממש התחננתי,תקופה ארוכה חשבתי למה הוא הפסיק לדבר איתי
"טוב אז תן לי לרענן את זכרונך הארי" אמר ותקף אותי והצמיד את האצבע המאשימה שלו לחזה שלי
"אתה התמזמזת עם ליאם במסיבה" חטפתי שוק,הרגשתי שאני מחוויר והתחלתי להזיע זיעה קרה "מ-מה" אמרתי והמילים נתקעו לי בגרון "כן אני הבאתי אותו למסיבה ואתה השתכרת למוות והלכת איתו לתא שירותים ותפסתי אתכם מתמזמזים שם" הוא אמר עם דמעות בעיניים "א-אני מצטער זאין אני לא-" "אתה לא מה הארי? אתה לא התכוונת,ברור שהתכוונת,אני מכיר אותך,אתה רוצה לזיין כל גבר שזז,לא אכפת לך אם הוא יוצא עם החבר הכי טוב שלך,אתה פשוט חרמן מזדיין ואני פשוט שונא אותך,אתה הפרדת ביני לבין ליאם,הוא היה הדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון אבל לא,הארי אדוארד סטיילס היה חייב להיות שם בשביל להרוס הכל,חתיכת בן זונה!" הוא צעק עליי עם דמעות בעיניו "זאין א-אני מצטער",אמרתי והשפלתי את מבטי,בחיים לא ראיתי אותו כל כך פגוע, כאב לי עליו. "אני מבטיח שאני אמצא דרך לסדר את זה,לא מגיע להיפגע ככה בגלל היצרים הדפוקים שלי" אמרתי עם יד אחת על הלב שלי ויד אחת על הכתף שלו,"אני לא צריך את העזרה שלך,הילד הפך לדתי,הוא נקשר לדת ועכשיו הוא לעולם לא יקח אותי בחזרה" הוא אמר לי והעיף את היד שלי
"יש לי רעיון" אמרתי והרמתי את האצבע שלי "יש רק כנסייה אחת בעיר,נלך ביום ראשון לכנסייה ונחפש את ליאם" אמרתי עם חיוך "אוקי" זאין אמר ומשך באפו "אז..אנחנו בסדר עכשיו?" שאלתי והבטתי בו בעיניים מתחננות "כן אנחנו בסדר מניאק אחד" הוא אמר וחייך,משכתי אותו לחיבוק ושנינו הפגשנו את בקבוקי הבירה גבוה ושתינו.
YOU ARE READING
We made it (L.S)
Romans"הצלחנו" "כן...הצלחנו" גמור!! סיפור זה כולל *אזהרת טריגר (אלימות פיזית,אונס) *תוכן מיני *ומלא מלא מלא מלא לארייייייייייי
