נק' מבט לואי-
אני רוצה לבכות,
אני רוצה להוציא החוצה את כל הכאב.
אני רוצה שהדמעות יפרצו, ויהפכו לנהרות,
שיזלגו במורד פני.
שישטפו את הכאב,
אבל אני לא יכול.
אני לא יכול.
אסור לי לבכות.
הם ישאלו מה קרה.
אני לא רוצה שהם ידעו.
כי אז הם יחשבו שאני כופר,
והם ידעו שאני... שאני אוהב את הארי.
כי כן. אני אוהב אותו.
אני מודה בזה.
אבל אני לא יכול להודות בזה בפני האל או בפני משפחתי...
הם לא יקבלו אותי לעולם.
אפילו לא האל הרחום יקבל אותי.
אז חיבקתי את רגליי, ובהיתי ברצפה כשלוטי נכנסה לחדרי והעירה אותי ממחשבותיי.
" לואי? אתה בוכה?" היא אמרה.
"מה, לא לוטי... אני בסדר" אמרתי בחיוך שבור, "הכל טוב. אני מבטיח, עכשיו תמשיכי להתארגן, את צריכה ללכת לכנסיה, היום יום ראשון."
"ואתה לא בא?" היא שאלה, כמובן שהיא תשאל את זה.
"אה.. לא... אני לא מרגיש טוב כלכך... תלכו בלעדיי"
אמרתי וקיוויתי בליבי שהיא פשוט תלך מכאן כבר.
" זה בגלל הארי... נכון?"
אוי אלוהים
היא עלתה עלייך לואי.
" אתה יודע שזאת הייתה טעות... אני מצטערת שהכנסתי אותך לזה... עכשיו בוא ותתארגן לכנסייה טוב? קשה לי לראות אותך ככה... אתה אוהב את הכנסייה... "
" בסדר לוטי. עכשיו, את יכולה לצאת בבקשה?" אמרתי והיא יצאה מהחדר.
מצידי שתישרף הכנסייה הזאת.
מה אם זאת הייתה טעות?
מה אם ליפול בשבילו הייתה הטעות הגדולה בחיי?
ידעתי שלא הייתי צריך להסכים לזה.
לקחתי את הטלפון שלי והתחלתי לנגן את הפלייליסט שלי,
השיר be my mistake של הלהקה the 1975 התנגן ברקע של דמעותי...
תזמון מושלם.
הערות כותבת-
תודה ענקית ל-@lou-is-sommo שעזרה לי בטירוף עם הפרק הזה,מגיע לה קרדיט ענקי,הפרק הזה לא היה נכתב בלעדייה.
YOU ARE READING
We made it (L.S)
Romance"הצלחנו" "כן...הצלחנו" גמור!! סיפור זה כולל *אזהרת טריגר (אלימות פיזית,אונס) *תוכן מיני *ומלא מלא מלא מלא לארייייייייייי
