we made it-Part 11

604 56 135
                                    

נק' מבט לואי-

חזרתי הביתה אחרי הכנסייה,ובמקום לעזור לאמא עם הארוחה עליתי ישר לחדר שלי ונשכבתי על המיטה,לא הפסקתי לחייך,הרמתי את הכרית וכיסיתי איתה את ראשי. הארי הזה,הוא גורם לי להרגיש מיוחד,אני רוצה להמשיך לבלות איתו,בתור חברים כמובן. אני לעולם לא אעשה משהו שיבגוד באל.

הרגשתי שאני פשוט חייב לראות אותו,היום אחרי הארוחה אני אלך למאפייה אולי,או שלא,אני לא יודע,אולי אני מתקדם מהר מידי, אל צלוב איפה לוטי אני צריך לדבר איתה.

בלי ששמתי לב הדלת נפתחה בחוזקה ולוטי נכנסה,היא קוראת מחשבות במקרה? "לואי מה קורה,לא ראיתי אותך אחרי התפילה" היא אמרה "אה כן,אני צריך לדבר איתך,אני דיברתי על הארי על הספסל" אמרתי ונשכתי את שפתיי במטרה להסתיר את החיוך שלי " "מי זה הארי?" היא שאלה "תבטיחי שלא תשתגעי" אמרתי והרמתי אצבע כדי להדגיש את דבריי "אני מבטיחה לואי" היא אמרה ושמה את ידה על הלב "הארי זה...הבחור בדלפק" אמרתי ופיה נשמט למטה "לואי אני לא מאמינה" היא אמרה ומשכה אותי לחיבוק "נו אז הוא חמוד?" היא שאלה "כן מאוד,הוא גורם לי להרגיש מיוחד,הוא מקשיב לי ובאמת מתעניין" אמרתי "נו אז תזמין אותו לצאת איתך" היא אמרה כיאלו כלום "והו והו לוטי טומלינסון קחי צעד אחד אחורה,אני לא נמשך עליו ולעולם לא אמשך,אני רוצה אותו כחבר שלי" אמרתי וחשתי דקירה קטנה,ידעתי שאני אכן מתכוון לזה אבל זה כיאלו עמוק בלב אני שיקרתי.מה קורה פה 

"טוב אני לא אלחץ עלייך,מה עוד חוץ מזה?" היא שאלה,אני מתלבט אם להגיד לה שאני מתכנן ללכת למאפייה לפגוש אותו שוב,אני לא מסוגל לחשוב על לבלות את היום שלי בלעדיו,הוא נראה כל כך נחמד ואכפתי,למרות שהוא לבוש שחור והוא נראה מעט מאיים אני בטוח שיש בו צד רגיש, "אה טוב,אני סוג של מתכנן ללכת לפגוש אותו במאפייה היום" אמרתי והשפלתי את מבטי וגירדתי בעורפי "לך על זה" היא אמרה בלי להישמע לחוצה בכלל "מה?,את לא מתכוונת לצעוק עליי ולהגיד שאני כופר וחוטא?" שאלתי "לא למה שאני אגיד זה לואי,יש בחור שאתה מחבב.."

"אני לא מחבב אותו לוטי!" צעקתי

"אוקי אז אתה לא מחבב אבל אתה רוצה להתקרב עליו" היא אמרה ונתתי בה מבט זועם "בדרך חברית וידידותית" היא המשיכה והנהנתי בחיוך "אם זה מה שאתה רוצה אז לך על זה" היא אמרה והניחה את ידה על כתפי "אוקי אז אני אל למאפייה היום" אמרתי עם חיוך ענק על השפתיים

...

סיימנו את הארוחה הפעם עזרתי לאמא עם הצלחות.אחרי שסיימתי לפנות את השולחן ניגשתי אליה "אמא אני יכול לצאת היום?" שאלתי בחשש קל "למה?" היא שאלה ונכנסתי ללחץ, כדי ללכת לפגוש בן שאתם לא מכירים לא רגע אני לא יכול להגיד את זה,תחשוב על משהו לואי,מהר!
"אה אני הולך לליאם לעזור לו עם המעבר" אמרתי והרמתי גבה אחת מהר "אין בעיה חמוד שלי,תהנה" היא אמרה ונישקה ללחי שלי.לקחתי את המפתחות שלי,יצאתי מהבית ונעלתי את הדלת אחריי,התחלתי ללכת לכיוון המאפיה,זה לא כזה רחוק מהבית שלי.אני לא מאמין ששיקרתי הרגע לאמא,אלוהים לעולם לא יסלח לי על זה.

We made it (L.S)Where stories live. Discover now