we made it-Part 66

379 40 33
                                    

נק' מבט לוטי-

בדיוק חזרתי מהכנסייה עם המשפחה,היה כל כך משעמם.

שמעתי את הטלפון מצלצל והתעלמתי,ידעתי שאמא תענה.

אחרי דקה שמעתי צעקה, "שרלוט זה בשבילך",הרגשתי מבולבלת,מי ירצה אותי ולא הוא לא יכול להתקשר לנייד שלי, "מי זה?" שאלתי אותה שהגעתי לטלפון.

"הארי" היא אמר ואני הרגשתי מבולבלת ממש,למה שהארי יתקשר אליי סתם ככה??

"הארי?" שאלתי

"היי לוטי"

"מה אתה צריך?"

"זה קשור ללואי,את יכולה לבוא?"

"כ-כן בטח,אני מגיעה" אמרתי וסגרתי את השפופרת.

"מה הוא רצה?" אמא שאלה, "זה קשור ללואי,הוא לא אמר למה,אני נוסעת לשם" אמרתי והיא נראתה קצת מבועתת ומפוחדת, "אמא הכל בסדר,אני בטוחה" אמרתי ויצאתי מהר מהבית לפני שהספיקה להגיב לי.

נסעתי הכי מהר שאני יכולה לבית של הארי ולואי.

זיהיתי את הדלת האדומה והגדולה שלהם,התקרבתי אלייה ודפקתי.

הסתכלתי על השלט, 'סטיילס טומלינסון' עם דגל גאווה קטן בפינה השמאלית,זה חימם לי את הלב בזמן שחיכיתי להארי.

"יופי הגעת" הוא אמר ומשך אותי פנימה,הבית היה שקט,ורק הארי היה שם.

"איפה לואי?" שאלתי וראיתי שהוא הולך במעגלים ופשוט מתחרפן,זה הלחיץ אותי קצת שמשהו קרה ללואי.

"הוא בכלא" הוא אמר ואני חטפתי הלם.

"מה?!?" צעקתי אליו והוא קפץ במקום, "איך הוא כלא?!?!?" צעקתי והוא התקרב כדי להסביר לי.

"הוא לא עשה כלום,בבקשה תנשמי" הוא אמר וזה היה קצת קשה במיוחד שאני יודע שהאח הקטן שלי נמצא בכלא.

"תסביר,עכשיו" אמרתי בכעס והוא התיישב על הספה והזמין אותי גם,הוא נרגע קצת אבל אני עדיין הייתי בהלם ולחץ,ואם יקרה לו משהו?

הוא לא בנוי לכלא,הוא כזה שברירי ועדין,יאכלו אותו בלי מלח שם.

"מישהו ניסה לאנוס אותי" הוא אמר ואני הרגשתי את הלחץ שלי מפסיק,עכשיו הייתי רק בשוק.

"מ-מה?" שאלתי והייתי בהלם,למה שמישהו ינסה לעשות משהו כזה לאדם טוב כמו הארי,זה לא מגיע לו.

"לואי הגן עליי ותקף פיזית את אותו בחור,ונכנס לכלא" הוא אמר ואני ניסיתי להגיב אבל הוא עצר אותי.

"לפני שאת אומרת משהו,אני והחוקר קרובים לפתור את הנושא ולשחרר את לואי,פשוט תסעי לבקר אותו,הוא ישתחרר בקרוב" הוא אמר ואני הנהנתי,בלי להגיד כלום.

יצאתי מהבית ונסעתי לכלא האזורי כדי לבקר את לואי.

...

חיכיתי וחיכיתי עד שראיתי את לואי נכנס,לבוש במדים אפורים ומפחידים.

חייכתי חיוך רחב,באמת התגעגעתי אליו.

"היי אחות" הוא אמר וחייך,אני לא מאמינה שהילד הקטן והטהור הזה נכנס לכלא על אלימות פיזית.

"אמא תתחרפן אם היא תדע מזה" אמרתי וצחקתי,הוא צחק גם.

"אני יודע,אל תספרי לה בינתיים" הוא אמר וצחק קצת, "זה הזוי,אני לא מאמינה שאתה אשכרה בכלא" אמרתי והוא הנהן והשפיל את המבט שלו קצת.

הוא כזה אידיוט.

"את לא שונאת אותי או משהו נכון?" הוא אמר ואני הייתי קצת מבולבלת, "ברור שלא אידיוט,אתה הגנת על הארי" אמרתי והוא חייך.

"לוטי אני אוהב אותך מאוד" הוא אמר וחייך,לעזאזל הוא אח כזה מדהים.

"גם אני אוהבת אותך אח קטן" אמרתי והוא חייך חיוך רחב וענקי,דיברנו קצת על שטויות עד ששמעתי צעקה מהצד השני, "טומלינסון!" השוטר צעק ולואי קפץ.

"אני חייב ללכת,תשמרי על זה בסוד" הוא אמר והתרומם מהכיסא שלו.

נופפתי לו לשלום וצפיתי בו יוצא מהחדר.

נסעתי חזרה הביתה ולא דיברתי עם אף אחד,פשוט עליתי לחדר שלי ונפלתי על המיטה בעייפות.

זה עדיין לא נתפס אצלי שהאח התינוק שלי נמצא במעצר,הוא כזה תמים ומתוק,אני לא מאמינה שהוא אשכרה הכה מישהו.



שאלת הפרק-אתם חושבים שהארי ודין יוכלו למצוא דרך לנצח את ג'קסון??

אל תשכחו להצביע ולהגיב💙💚


We made it (L.S)Where stories live. Discover now