We made it (L.S)

we made it-Part 47

נק' מבט ליאם-

"דארלינג,תתעורר" לחשתי לזאיין בקול רגוע,הכנתי לשנינו ארוחת בוקר. "המממ" הוא נהם ובקושי שמעו אותו.

התיישבתי על המיטה לידו והתחלתי לשחק לו בשיער קצת כדי להעיר אותו,התפשט לו חיוך על הפנים וזה גרם לי לחייך,רכנתי לנשק אותו נשיקה יבשה על השפתיים.

"תתעורר ותתארגן,הכנתי אוכל" אמרתי וחייכתי,קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר.

הלכתי במסדרון לכיוון הסלון,זה רק אני וזאיין בבית,אמא יצאה לעבודה.

הכנתי לי קפה ולזאיין תה,בזמן שהכנתי הכל הרגשתי ידיים עוטפות אותי מאחור,סובבתי קצת הראש וראיתי את זאיין,סובבתי את הראש כמה שאני יכולתי וחיברנו לרגע את השפתיים שלנו,חזרתי לקפה לשלי והוא הניח את הראש שלו על הכתף שלי,הרגשתי פרפרים מתפרעים לי בבטן.

הוא ניתק את הידיים שלו שהסתובבתי ושנינו התיישבנו בשולחן.

"יש לך תוכניות להיום?" הוא שאל אותי בזמן שמזג סירופ מייפל על הפנקייקים שלו, "האמת שכן,לואי אמר לי שהוא צריך לדבר איתי היום" אמרתי ולקחתי ביס ענק מהפנקייק,זאיין נראה שמשהו הטריד את המחשבות שלו.

הנחתי את היד שלי על היד שלו והתחלתי ללטף אותה, "מה קרה בייב?" שאלתי בקול מנחם, "איך לואי?" הוא שאל ואז המחשבה הזאת התחילה להטריד אותי, "אני לא יודע... פעם אחרונה שראיתי אותו הוא היה שבור" אמרתי לזאיין אבל יותר אמרתי לעצמי,הוא היה הרוס,ראו עליו שהוא בקושי ישן ואכל,והוא גם בכה,אני לא דיברתי איתו מאז הפעם הזאת. "אני מקווה שהוא יותר טוב,זה לא מגיע לו,הוא כזה ילד טוב" זאיין אמר בקול חלש ואני חייכתי,זה הזכיר לי זמנים ישנים.

"על מה אתה חושב?" זאיין העיר אותי מהמחשבות שלי,אני לא אוהב את המחשבות האלה אבל הן עדיין שם, "אהה...כלום" אמרתי בלחץ וחייכתי,עזבתי את היד שלו והמשכתי לאכול את הפנקייקים שלי בשקט.

שאר הארוחה עברה בשקט,שנינו הרמנו את הצלחות שלנו והלכנו לסלון.

התיישבתי על הספה וזאיין התיישב עליי,הוא שכב בין הרגליים שלי עם הראש שלו על החזה שלי,אני שיחקתי לו בשיער וביחד צפינו בטלוויזיה.

כל הרוגע נהרס ששמעתי צלצול בדלת, "אני אקום" אמרתי והרמתי את זאיין ממני בעדינות, קמתי לדלת ופתחתי אותה.

לואי עמד בפתח,מחייך,הוא הריח טוב,כיאלו יצא מהמקלחת,והוא לא היה נראה עייף או מדוכא.

"תיכנס" אמרתי וסגרתי את הדלת אחריו, "היי זאיין" לואי אמר ונופף לזאיין, "אני מניח שאני אלך" זאין קם מהספה,לא רציתי שהוא ילך,רציתי שישאר איתי מישהו אחרי שלואי ילך,אני שונא להיות לבד.

"אתה יכול להישאר בסלון,אני אסיים את זה מהר" אמרתי והרגשתי שהמבט של לואי תקוע עליי,הסתובבתי והוא גלגל לי עיניים, "גם ככה תכננתי ללכת,ביי בייב" זאיין אמר ונישק לי את השפתיים בעדינות,קצת התאכזבתי שהוא הלך,אני אוהב שהוא נמצא פה איתי,אפילו אם אנחנו לא עושים כלום,זה כיף,אני פשוט אוהב שהוא איתי.