we made it-Part 44

454 47 61
                                    

נק' מבט הארי-

קמתי בבוקר,זה היה הלילה הראשון אחרי שבוע שישנתי כמו שצריך,אני לא יודע למה הלילה הזה שונה מהלילות האחרים אבל ישנתי כל כך טוב,כמעט 13 שעות.

כיאלו היקום אומר לי שמשהו מיוחד עומד לקרות היום ואני צריך להיות ערני לזה,אבל מה כבר יכול לקרות.

ירדתי למטה והכנתי לי קפה,ראיתי שאמא יושבת בסלון וצופה בטלוויזיה

השקט שרר למטה,אף אחד לא הוציא צליל ורק שמעו את הטלוויזיה ברקע.

"איך אתה מרגיש?" שמעתי את אמא אומרת לי מהסלון,שוברת את הדממה.

"בסדר אני מניח" אמרתי והתיישבתי בסלון עם כוס הקפה שלי.

היא עצרה את הטלוויזיה ולא הבנתי מה קורה, "הארי למה הסתגרת בחדר?" היא שאלה ופלטתי אנחה,שפשפתי את העיניים שלי וצבטתי את גשר האף כדי לחשוב איך לנסח את זה. "זוכרת את לואי,בן הזוג שלי?" שאלתי והיא הנהנה באיטיות,חשבתי צביטה קלה שאמרתי את השם שלו,אני כל כך מתגעגע אליו.

"נקלענו לריב,אני לא יודע מה המצב בינינו אבל הוא נפגע,והוא לא מוכן לדבר איתי" אמרתי והשפלתי את המבט שלי,נזכר בכל הריב המטופש שלנו,עד כמה אידיוט וחסר רגישות אני.איך נתתי לאהבה שלי לחמוק לי בין האצבעות.

"על מה הריב?" היא שאלה ואני הנדתי את הראש קצת,מתלבט אם לספר לה או לא.

"כעסתי עליו שהוא לא מוכן לצאת מהארון" אמרתי בקול חלש,בבושה,כל פעם שאני אומר את זה אני מבין עוד קצת עד כמה לא הייתי בסדר,עד כמה מניאק יצאתי.

"הארי..." היא אמרה ומשכה אותי לחיבוק עדין וליטפה את הגב שלי.

כל מה שהרגשתי היה כאב ברגע הזה,לא שמחה,לא אכזבה,לא כעס,פשוט כאב.

כאב לי לדעת עד כמה פגעתי בלואי,בלואי שלי.לואי שאני אוהב הכי בעולם,שמשפיע עליי יותר מכולם,שאוהב אותי בחזרה וגורם לי להרגיש נאהב.

"למה שתכעס עליו על דבר כזה?" היא שאלה אותו ואני שתקתי,לא היה לי יותר מידי מה להגיד,אני יודע את התשובה בראש שלי אבל אני לא ממש רוצה לספר אותה לאמא שלי. "לא יודע..." אמרתי וגירדתי בעורף שלי,מתנהג כמו טיפש.

המשכנו לדבר קצת והשעה כבר הייתה צהריים, "אני חושב שאני אלך לסטודיו קצת" אמרתי וקמתי מהספה,אמא חייכה אליי ואני לקחתי את המפתחות של האופנוע שלי ונסעתי לכיוון הסטודיו.

כבר דיי היה לי חזון למה שאני רוצה לצייר.

הרמתי את הסורגים של הסטודיו ונכנסתי פנימה,הנחתי את המפתחות בקערה שהייתה בכניסה.

נכנסתי פנימה,לקחתי נשימה עמוקה,נתתי לריח של הצבע למלא לי את האף

זה העלה חיוך קטן על הפנים שלי,לאחרונה אין לי הרבה זמן לצייר,וסוף סוף יוצא לי לצייר,באמת התגעגעתי לזה.

We made it (L.S)Where stories live. Discover now