We made it (L.S)

we made it-Part 19

נק' מבט הארי-

הוא מדהים,הוא פשוט מדהים.כן אני מאוהב בו

פאק אמרתי את זה,אני לא יכול להתכחש יותר מה שאני מרגיש,הוא כל כך מושלם,איך אפשר לא לאהוב אותו בכלל.

העיניים הכחולות והיפות שלו,האף הסולד שלו,השפתיים האדמדמות שלו,כל פעם שאני מסתכל עליהן אני רק חושב על איך הן ירגישו כנגד השפתיים שלי,הן נראות כל כך רכות,השיער החום והחלק שלו,נופל בצורה מושלמת על הראש שלו,הידיים הקטנות שלו,שהיו קטנות בהרבה משלי.

הוא מושלם,הוא הופך אותי לגרסה יותר טובה,אני יותר רגוע איתו,פחות עצבני וכועס.

החיבוק הזה.הוא מושלם

...

נשארנו באותה תנוחה הרבה זמן,התנתקתי מהחיבוק כדי להסתכל עליו,עשיתי את זה לאט,לא רציתי שיהיה לו קשה.

אני מקווה שהוא לא שם לב שגם אני בכיתי,כל כך שמחתי לראות את השם שלו על הצג בטלפון,הרגשתי כאילו הלב שלי קופץ ולא מסוגל לשבת בשקט.

כל כך שמחתי שהוא התקשר אליי,אני צריך אותו.

"לואי" אמרתי לו והסתכלתי עליו, "מה קרה?" שאלתי והנחתי את היד שלי על הפנים שלו,מחיתי את הדמעה שזלגה לו מהעין,התפשטה לי תחושת חמימות באיזור החזה,הרגשתי שהבטן שלי נקשרת במיליון חבלים שרוצים להיקרע, "אני הרגשתי כל כך רע עם מה שכתבתי לך ורציתי שתדע שאני ממש מתגעגע עלייך" הוא אמר והקול שלי רעד.הוא כל כך יפה שהוא בוכה.

בלעתי רוק שצרב לי בגרון,לא ידעתי אם לשאול או לא,לא רציתי לגרום לו לאי נוחות אבל מצד שני הייתי פשוט נואש לדעת. "למה כתבת את ההודעות האלה בכלל?" שאלתי אותו ואז התחרטתי מהר, "ל-לא משנה תשכח מזה" אמרתי לו והוא הסתכל עליי רגוע, "הארי זה בסדר מותר לך לשאול,אחרי אותו יום,שלקחת אותי לאכול,הרגשתי ממש רע.הרגשתי שאני עושה משהו אסור,והייתי צריך להתרחק ממך לתקופה,אבל זו הייתה טעות.הימים האלו היו לי מזעזעים,לא הלכתי לכנסייה,איבדתי כל רצון לצאת מהמיטה,אני כל היום בוכה והיה לי ממש קשה. בגלל זה החלטתי להתקשר" הוא אמר,הוא מדבר מדהים,הקול שלו כל כך יפה,נהנתי להקשיב לכל מילה שיוצאת לו מהפה,הסתכלתי על השפתיים שלו,איך הן נעו באיטיות כשהוא דיבר,הן היו תפוחות ואדומות,כל הזמן שהסתכלתי עליהן רק חשבתי על עד כמה אני רוצה לנשק אותו.הבטן שלי התהפכה שוב ושוב ושוב,לא מוכנה להפסיק,הלב שלי פעם כל כך חזק ומהר,פחדתי שהוא שומע את זה. "לא עשינו שום דבר" אמרתי לו בבלבול, "נכון אבל היינו קרובים מאוד,וזה היה מעבר לחברות ושנינו יודעים את זה-" הוא עצר ונראה מובך

"בוא נעמיד פנים שלא אמרתי את זה עכשיו" הוא אמר והשפיל מבט, התחלתי לצחוק חזק ומשכתי אותו לעוד חיבוק,הוא מדהים.

אני יכול להישאר ככה שעות,אני מרגיש כל כך טוב ככה,כאילו אנחנו שתי חתיכות פאזל שמתאימות בצורה מושלמת.