We made it (L.S)

we made it-Part 9

נק' מבט הארי-

לא נרדמתי שוב בלילה,הכל בגלל האידיוט היפה הזה עם העיניים הכחולות המדהימות בשם לואי,אני לא יכול להתגבר על זה שראיתי אותו בכנסייה,הוא היה נראה כזה טוב,כמו מלאך קטן. כדאי לו לבוא היום למאפייה כי לכנסייה אני לא נכנס,הבנתי כבר שהוא גיי מאיך שהוא נלחץ שהוא דיבר איתי,יכולתי להרגיש את הרגל שלו רועדת על הספסל.

קמתי לשירותים ושמעתי צעקות מלמטה,צחצחתי שיניים ואז חזרתי לחדר,התלבשתי וירדתי למטה,ראיתי את אמא ושמעי יבבה מכיוונה,רצתי אלייה ולא הבנתי מה קרה "אמא מה קרה למה את בוכה?" שאלתי אותה וניסיתי לחקור את גופה לחבורות "הכל בסדר הארי" היא אמרה ומחתה דמעה מהעין שלה "אמא אני יכול לראות שלא הכל בסדר,מה קורה פה" אמרתי לה והחזקתי לה ביד "הארי הכל בסדר" היא אמרה בטון חזק יותר,הסתכלתי על הצוואר שלה וראיתי שיש סביבו פס סגול ויש לה פנס ליד העין "אמא" אמרתי והגשתי את היד לצווארה "אמא מה קרה" אמרתי לה,היא העיפה את היד לי בלי להגיד לי כלום. "אמא,אבא עשה לך את זה?" שאלתי אותה בנחמדות וברוגע אבל רתחתי מבפנים "הארי אני לא יכולה להגיד לך" היא אמרה וקולה נשבר מהדמעות,הרגשתי שהיא חנוקה "למה את לא יכולה להגיד לי ממה זה?" שאלתי אותה וליטפתי את גב ידה "כי אם הוא ידע שסיפרתי הוא יפגע בך גם" היא אמרה ודמעות התחילו לזלוג מעייניה בלי שליטה, הבנתי שהיא מדברת על אבא,הוא פוגע בה ובגלל זה היא לא עוזבת אותו,בגלל זה היא גם לא מתקשרת למשטרה,היא מפחדת שהוא יפגע בי,איזה זין הוא אני לא מאמין.

"אל תדאגי אמא" אמרתי והחזקתי בידה " אני אדאג להכל ואת לא תצטרכי לבלות עוד שנייה מחייך עם האידיוט המזויין הזה" הבטתי לה בעיניים,הן היו אדומות ונפוחות,היא ישר תפסה אותי ומשכה אותי לחיבוק ענק "הארי איזה מזל שיש לי אותך" היא לחשה לי

קמתי מהספר ולקחתי את המפתחות וניגשתי לדלת,בדיוק שבאתי לצאת אבא נכנס,החלאה הזה,איך הוא מעז להניח יד על אמא שלי "תיזהר ממני" אמרתי לו ובהיתי לו בעיניים,דחפתי אותו מהכתף שעברתי אותו ויצאתי החוצה

נסעתי לעבודה והייתי כל כך עייף,נכנסתי פנימה חצי ישן,הלכת מאחורי הדלפק."הבא בתור" אמרתי "היי" שמעתי,הוא היה ביישני כזה,והקול הזה היה מכור,ישר הרמתי את העיניים וראיתי את לואי,חיוך גדול התפשט לי על הפנים ומיהרתי להוריד אותו שאף לא יחשוב שאני אידיוט "היי,מה אני יכול לעזור לך" אמרתי ונשכתי את השפה שלי במטרה לעצור את החיוך "אפשר מאפה גזר אחד?" הוא שאל והשפיל את מבטו 'תסתכל עליי' חשבתי לעצמי,אבל ידעתי שאני לא יכול להגיד את זה. "אתה לא עם אחותך היום?" שאלתי "לא היום אני לבד" הוא אמר והרים את הראש שלו ומבטינו הצטלבו,העיניים שלו כל כך יפות,אני מרגיש שאני טובע בהן,רק שנינו פה ואין אף אחד אחר,רציתי להישאר כך ולבהות בו לנצח,הרגשתי את הלב שלי פועם מהר ואת החמצן אוזל מריאותיי,כפות הידיים שלי הזיעו והרגשתי אותן רועדות מעט.רגע הוא אמר שהוא לב,אולי זאת אופציה לצאת איתו לאנשהו,אולי זה מוקדם מידי,טוב פאק אני שואל אותו "תגיד לואי" אמרתי וגירדתי בעורף "רוצה אולי לעשות משהו אחרי המשמרת שלי?" ששאלתי אותו,הלב שלי פעם בחוזקה,אף אחד אף פעם לא דחה אותי,אולי הוא יהיה הראשון,אוי לא הוא נראה לחוץ "אממ אני חייב ללכת לכנסייה למען האמת." הוא אמר וגירד בעורפו,יכולתי לראות שהוא לחוץ מאוד מהסיטואציה "או,טוב" אמרתי,הרגשתי את ליבי מתרסק והרגשתי חיוור, למה אני כזה אידיוט,הוא נראה אחד שלוקחים איתו דברים לאט. "תודה" שמעתי אותו וחזרתי למחשבות צלולות "להתראות ג'יידן" אמרתי וחייכתי חצי חיוך וקרצתי "זה לואי!" הוא אמר בטון כועס והסתובב,יכולתי לשמוע אותו מגחך. אולי זה כן יקרה אחרי הכל.

יצאתי מהעבודה והיום קיבלתי משכורת,עוד קצת ואני אוכל לצאת מהבית המזויין הזה,ואני אעיף משם את אבא שלא יפגע באמא.

לפני שנכנסתי הביתה שמעתי צעקות וצלחת נשברת,פתחתי את הדלת מהר וצעקתי "מה לעזאזל קורה פה?!?!" כולם שתקו,אבא הניח צלחת על השיש ויצא מהדלת,אני מניח שהוא הלך לבר,יש לו בעיית שתייה 'קלה', הלכתי לאמא וראיתי שהיא בוכה, כל כך קשה לי לראות אותה פגועה ככה. "אמא מה קרה?" שאלתי בזמן שאני מחבק אותה "הוא כעס עליי שלא עשיתי כלים,הוא חזר עכשיו מהבר מסריח מאלכוהול ואמר לי שהוא רעב,אמרתי לו שייקח צלחת וישים לו מהאוכל של אתמול.." היא אמרה וקולה היה חלש "אז הוא ניגש לארון וראה שאין כלים,הוא הסתכל על הכיור והתחיל לצעוק עליי שהכיור מלא ושזה לא בסדר,ואז הוא לקח צלחת ושבר,ואת השנייה הוא בא לזרוק עליי,אבל אתה נכנסת" היא אמרה,כל כך קשה לי לשמוע את זה,הוא מתנהג עליה כמו זין,היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לו בחיים והוא מתנהג עליה כאילו היא איז שפחה שצריכה כל היום לנקות "אמא אני אדאג לזה,אני מבטיח" אמרצי לה וחיבקתי אותה,הדלת נפתחה ואבא נכנס,ישר עזבתי את אמא ועליתי לחדר שלי,סגרתי את הדלת בחוזקה ונפלתי למיטה,חשבתי קצת על היום,יום דיי משוגע,אמא סוף סוף נפתחה בפניי,פגשתי את לואי עוד פעם,היום הזה היה מדהים,מדהים טוב ומדהים רע אני חושב שמחר אצטרך ללכת לכנסייה להתנצל בפני לואי, אני חושב שאני לחצתי עליו,הוצאתי את הטלפון מהכיס וחיפשתי בגוגל -שעות תפילות בכנסייה-

אני רוצה שמה שיהיה בינינו יהיה טבעי,בעצם לא אכפת לי איך זה יקרה אני רק רוצה שזה יקרה.

ממתי הפכתי להיות כזה אידיוט?