we made it-Part 15

471 51 11
                                    

נק' מבט הארי-

הטלפון נפל לי בין הידיים ונחת על המיטה,הרגשתי קפוא,הוא לא מסוגל? מזתומרת הוא לא מסוגל,אני לא מבין את זה

הימים האלה שהיינו ביחד היו הכי טובים בעולם והוא באמת נראה שנהנה מכל שנייה ועכשיו הוא אומר לי שהוא לא מסוגל,מה זה הזין הזה??!?

אני כל כך עצבני,הרגשתי את הווריד במצח שלי פועם חזק והרגשתי גוש בגרון.

התיישבתי על המיטה,יותר נכון נפלתי בישיבה,הנחתי את המרפקים שלי על הברכיים והתכופפתי עם הראש והשענתי אותו על הידיים,מחזיק במצח שלי, "אני לא מבין" מלמלתי לעצמי, "אני פאקינג לא מבין!!" צעקתי והעפתי את הכרית שלי על הדלת בעצבים. נשכבתי על המיטה וניסיתי לשכוח מזה,עצמתי עיניים וכל מה שראיתי היה העיניים הכחולות שלו,והמשפט הזה מהדהד לי בראש 'אני לא מסוגל,תתרחק ממני' הרגשתי את העיניים שלי שורפות,רציתי להרביץ למשהו כל כך חזק עד שאני אשבור לעצמי את היד.הרגשתי כמו סכין  שננעצה לי בלב,כאב חד,כמו כיווץ כזה,הרגשתי כאב שמתפשט לי בחזה,רציתי לעשות הכל כדי לגרום לזה להפסיק.

פתחתי את העיניים שלי וראיתי שחשוך בחוץ,פאק בטח נרדמתי. הסתכלתי על הטלפון שלי וקיוויתי להודעה מלואי -אני מצטער בבקשה תבוא,אני צריך את המגן שלי- אבל לא היה כלום.כאב י,הרגשתי את הבטן שלי מתהפכת ואת העיניים שלי שורפות.רציתי לבכות אבל החזקתי את זה חזק בפנים. ראיתי שהשעה אחת בלילה ולא ידעתי מה לעשות,אולי אני אלך לדבר עם נייל,אני אני אלך ללואי,אני אני אשאר בחדר ופשוט לא אעשה כלום.הרגשתי כל כך מבולבל,הרגשתי אבוד,המילים האלה כל כך כואבות לי.

נשארתי בחדר.

עצמתי עיניים במטרה להירדם שוב,הרגשתי שעבר זמן,לא ידעתי כמה אבל עבר זמן,בסופו של דבר נרדמתי

קמתי בצהריים לצעקות של אבא,שמעתי צלחת נשברת ולא הבנתי מה קורה,ירדתי מהר למטה וראיתי את אמא עומדת במטבח ובוכה,מסביבה שברים של צלחת,ואבא עומד בסלון עם כל הצלחות של הבית,וזורק אותן על הקיר ליד אמא.

"מה אתה עושה אידיוט?!?!?" רצתי עליו ונלחמתי בו כדי לקחת את הצלחות,בסוף הוא שחרר אחיזה ולקחתי אותן, "מישהי!!" הוא הדגיש "לא עשתה כלים כבר יומיים" והוא הסתכל על אמא, "תגיד לי מה לא בסדר בראש המפגר שלך,מה נראה לך שזו סיבה מספיק טובה בשביל לזרוק עליה פאקינג צלחת?!?!?, היא יכולה להיפצע!!" צעקתי עליו,הרגשתי כל כך עצבני,הפאקינג מניאק הזה חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ולהתחמק מזה, "אולי אז היא תבין משהו" הוא מלמל לעצמו, "תסתום את הפה שלך,קח את הרגליים שלך וזדיין מפה!!" צעקתי והצבעתי על הדלת,אני כל כך רוצה לזרוק עליו את כל הצלחות שאני מחזיק, "אתה לא תגיד לי מה לעשות,פאקינג פאג!!" הוא צעק, זה כאב פתאום,זה לא היה עוד סתם צעקות חסרות משמעות,זה הכאיב לי,הרגשתי את הדמעות שלי בעיניים "צא מפה חתיכת חטיאר מזדיין!!" צעקתי עליו, "בסדר בסדר,כל הגייז היום משוגעים " הוא מלמל והתנדנד מצד לצד,הוא שוב היה שיכור.

אמא רצה עליי וחיבקה אותי,הרגשתי את הגב שלה רועד. "הארי אני מצטערת" היא אמרה וקולה רעד מהבכי,הרגשתי חום מתפשט לי בחזה,אבל זה היה שונה מהחום הקודם,זה היה חום של רוגע,של  שלווה,הרגשתי כל כך טוב שאמא חיבקה אותי."אמא הכל בסדר,רק תזרקי את המניאק הזה כבר" אמרתי לה וליטפתי אותה "הארי אני-אני לא מסוגלת,אני אוהבת אותו כל כך,למרות מה שהוא עושה,אני אוהבת אותו באמת" היא אמרה והרימה אליי מבט,העיניים שלה זהרו,האף שלה היה אדום וגם הלחיים שלה,"אמא תעלי לישון,תנעלי את הדלת כדי שאבא לא יוכל להיכנס,אני הולך" אמרתי לה,היא הנהנה ושיחררה את החיבוק. -מזח,בירה,חמש דקות- כתבתי לנייל. -סגור- הוא רשם לי חזרה.

"אז אני לא יודע מה לעשות" אמרתי לו ולקחתי שלוק מהבירה, "זה קטע רציני,אני לא יודע מה להגיד" הוא אמר. סיפרתי לו על כל מה שקרה עם לואי.

"טוב מספיק על לואי.מה קורה איתך ועם לילי,הלכתי מוקדם באותו ערב" שאלתי אותו והסתכלתי על ים,מזכיר לי את העיניים של לואי. הרגשתי דקירה בחזה,הבטן שלי התהפכה והעיניים שלי שוב התחילו לשרוף,האישיוט הזה מסתובב איתי ואז פשוט אומר לי שהוא לא מסוגל,ואם כמה שזה משגע אותי,אני לא יכול פאקינג לכעוס עליו.

"היה לילה נהדר,למען האמת ו....." הוא הסתכל על השעון "עוד שלוש שעות יש לי דייט שלישי איתה" הוא אמר, "תראה אותך בלונדי,דייט שלישי,מרשים" אמרתי ולגמתי מהבירה,שמחתי בשבילו,לפחות למישהו הולך כאן. "היא ממש חמודה ומצחיקה ודברים זורמים בינינו אז למה לא" הוא אמר והסתכל לאופק, "טוב סטיילס,בסוף אני אאחר לה,אני צריך ללכת" הוא אמר והסתכל עליי, "ברור ברור,לך אליה,אני אסתדר עם זה לבד" אמרתי והסתכלתי עליו.

"בהצלחה סטיילס" הוא אמר לי וקם מהמזח.

נשארתי פה לבד,החוף היה ריק לשם שינוי.צפיתי בשקיעה,ולא חשבתי כלום,המוח שלי היה ריק ממחשבות,פשוט בהיתי בשמש ושתיתי בירה.

השמש שקעה,הסתכלתי על הים שכבר לא היה כחול,הוא היה שחור וריק,מזכיר לי את עצמי קצת,קמתי מהמזח והלכתי לכיוון הבית,הכפכפים שלי היו ביד והרוח נשבה לי חזק בתלתלים ובילגנה אותם.

דפקתי בדלת "אמא זה הארי,אני לבד את יכולה לפתוח" אמרתי ושמעתי את המנעול נפתח, "היי אמא" אמרתי לה וחייכתי "איפה הייתה הארי?" היא שאלה ודאגה לי, "סתם הייתי עם נייל על המזח,שתינו בירה" אמרתי לה והרמתי את הבקבוק שלי שהיה ריק. "או אוקי,לילה טוב מותק" היא אמרה ונישקה לי ללחי ועלתה למעלה.

נעלתי את הבית ונכנסתי.

עליתי לחדר שלי ונשכבתי במיטה,נזכרתי שמחר יש לי משמרת.אין לי פאקינג כוח.

עצמתי עיניים והלכתי לישון,איזה יום חרא.

We made it (L.S)Where stories live. Discover now