We made it (L.S)

we made it-Part 62

הערות כותבת-סליחה שבימים האחרונה אני טיפה מחפפת עם הפרקים פשוט אין לי זמן בכלל,אני משתדלת הכי שאני יכולה לתת לכם פרק כל יום.

אימלה הפאנפיק מתקרב ל6K צפיות וזה פשוט הזוי,אתם מדהימים💙💚

מקווה שתהנו💙💚💙💚

נק' מבט לואי-

"אתה מוגן" אמרתי להארי וחיבקתי אותו חזק,הדמעות שלו הרטיבו את כל החולצה שלי והרגשתי את הגב שלו רועד.

הרגשתי שהלב שלי נקרע,הוא סובל,הוא מפחד,וכל מה שאני יכול לעשות כדי לעזור להארי הוא לחבק אותו ולנחם אותו.

אני ידעתי שהג'קסון הזה היה חשוד,ידעתי שזה ידרדר,הייתי צריך להגיד לו להתרחק ממנו שהייתה לי את ההזדמנות,יכולתי למנוע את כל זה,יכולתי לעצור את זה.

אני לא יודע בדיוק מה קרה,אני מקווה שהארי לא נאנס,לא מגיע לו לעבור את מה שאני עברתי,זו החוויה הכי נוראית שאדם יכול לעבור,וזה לא מגיע לו.

בן אדם כמו הארי,שכולו טהור ומדהים,הוא רק עוזר לאחרים והוא פשוט מדהים ואכפתי,לא מגיע לנשמה טובה כמו שלו לעבור חוויה כזאת מצלקת ונוראית.

"הארי אנחנו צריכים לצאת מכאן,אתה יכול לעמוד?" שאלתי בקול חלש ורך,שלא יפחד,הוא הנהן ואני החזקתי אותו ועזרתי לו לקום ולעמוד על הרגליים.

עטפתי את היד שלי סביב המותניים שלו ותמכתי בו בזמן שהוא הלך,הוא רעד ובכה כל הדרך לאוטו ולא הפסיק למלמל כל מיני דברים שלא הבנתי.

התיישבנו באוטו ולא נסעתי,הסתכלתי עליו לרגע וראיתי שהוא שבור, "הארי,אתה חייב להירגע,תיקח נשימה עמוקה" אמרתי והוא הניד את הראש שלו 'לא', "אני צריך לעזור לך,תירגע בבקשה" אמרתי והוא היה נראה כל כך מפוחד, "הארי תסתכל עליי" אמרתי לו בקול רך ומנחם,הוא הפנה את המבט שלו עליי הסתכלתי לו עמוק בעיניים,הן שידרו חשכה,ריקנות,לא כמו בדרך כלל,בדרך כלל העיניים שלו משדרות חום ואהבה,עכשיו הן רק אדישות וקרות,ריקניות.

"תחשוב על משהו שמשמח אותך,אתה חייב להירגע" אמרתי והחזקתי בכף היד שלו בעדינות,הוא היה נראה מפוחד אבל אז הוא עצם עיניים.

הרגשתי את העיניים שלי שורפות לגמרי מהמלחמה בדמעות,אני חייב להישאר חזק בשבילו.

לאט לאט הנשימה שלו הסתדרה,הוא עדיין בכה ורעד טיפה אבל הרגשתי שקצב הלב שלי ירד,הוא פתח עיניים והסתכל עליי,חייכתי אליו אבל הוא לא חייך חזרה.

ליטפתי את היד שלו עם האגודל שלי כדי לנסות להרגיע אותו,זה סוג של עבד.

"אתה רוצה שניסע הביתה?" שאלתי והוא הנהן בלי להגיד,עזבתי את היד שלו לאט והתחלתי לנסוע הביתה.