We made it (L.S)

we made it-Part 60

*אותו יום בבוקר*

נק' מבט לואי-

קמתי בבוקר ולא הבנתי למה המיטה ריקה,פתחתי את העיניים שלי והסתכלתי על הצד הריק במיטה,זה מזכיר לי את הימים לפני שאני והארי יצאנו והוא נהג לעזוב לפני שהתעוררתי.

התכוונתי לקחת את הטלפון וראיתי עליו פתק, --יצאתי לסטודיו,האוטו אצלי,אני אדבר איתך בהפסקה,אוהב אותך הכי בעולם,ה- היה רשום,חייכתי קצת ולקחתי את הטלפון שלי כדי לבדוק מה השעה.

השעה הייתה כבר אחת בצהריים,ישנתי עד מאוחר.

קמתי מהמיטה כדי להתארגן,אולי כדאי שאני אתקשר לליאם ונצא לבלות היום או משהו,נמאס לי להישאר תקוע בבית בלי הארי.

הטלפון שלי צלצל והשם של הארי היה על הצג,

"היי בייב"

"היי האז,אתם בהפסקה?"

"כן,תכף מתחיל השיעור הבא"

"מתי התעוררת?"

"בערך שעתיים אחרי שהלכת,מתי אתה חוזר היום?"

"מאוחר,זה יום ארוך,אולי תבלה עם ליאם או משהו"

"כן...אני מתגעגע אלייך"

"גם אני אלייך"

"או אני חייב ללכת,אוהב אותך"

"גם אני אוהב אותך" אמרתי והוא מהר ניתק את השיחה,החלטתי שאני צריך לצאת קצת מהבית.

אחרי שסיימתי להתארגן יצאתי לסלון ועפתי על הספה,הוצאתי את הטלפון שלי והתחלתי לכתוב לליאם.

-ליאם- הוא לא הגיב,עברו חמש דקות ושלחתי שוב הודעה.

-ליאם!!- רשמתי וחיכיתי,אחרי עשר דקות סוף סוף הייתה תגובה.

-כן-

-סוף סוף אתה עונה-

-הייתי עסוק-

-טוב...רוצה להיפגש היום או משהו,אני אבוא אלייך ואז נלך לקניון-

-נשמע אחלה-

-יופי!!- רשמתי וסגרתי את הטלפון.

הלכתי למטבח והכנתי לי תה עם מעט חלב,שתיתי אותו מהר והתכוונתי לצאת.

אני לא מוצא את המפתחות שלי,אני חיפשתי בכל הבית ואני עדיין לא מוצא אותן,משהו לא הגיוני.

ישבתי וחשבתי קצת על איפה שמתי את המפתחות ואז נזכרתי, "אידיוט" לחשתי לעצמי,הארי רשם לי שהוא לקח את האוטו ואני כמו אידיוט לגמרי שכחתי מזה,מה אני עושה,אולי אני אתקשר לליאם שיבוא לפה ונלך לקניון השני.

...

אחרי כמה שיחות וויכוחים עם ליאם החלטנו שהוא יבוא לפה ואז נלך לקניון,הוא כל כך עצלן שזה פשוט הזוי.