נק' מבט הארי-
קמתי בבוקר והסתכלתי על לואי שעדיין ישן,אתמול היה יום קשה,באמצע הלילה הוא התעורר בבהלה בוכה והעיר אותי גם,נשארו ערים קרוב לשעה וניחמתי אותו כל זמן.
זה קשה לאבד מישהו,בטח מישהו שכל כך קרוב אלייך כמו אחותך הקטנה,אני לא יכול לדמיין בכלל איך זה מרגיש.
אם אני אאבד את ג'מ אני אתמוטט,זה ישבור אותי,אבל הוא,הוא כל כך חזק.
למרות שהוא בוכה,בכי זה לא בהכרח אומר חולשה,זה אומר שהוא היה חזק יותר מידי זמן,והוא נשבר.
אני כל כך מעריך את העובדה שהוא שיתף אותי אתמול בכל מה שעבר עליו,הוא פשוט מדהים.
קמתי מהמיטה וירדתי למטה כדי להכין ארוחת בוקר,ראיתי שנגמר החלב אז לקחתי את המפתחות שלי ויצאתי לסופר.
...
אחרי קניות קצרות התכוונתי לשלם,ואז ראיתי פנים מוכרות, "ג'קסון?" שאלתי ופניתי לאדם שמלפניי,הוא הסתובב וראיתי את הפנים שלו בבירור,זה באמת ג'קסון, "הארי סטיילס אני לא מאמין" הוא אמר והתחבקנו, "מה קורה אחי,כמה זמן" הוא אמר והסתכל על נקודה בחלל,הוא צודק,לא ראיתי אותו ארבע שנים, "כן...אתה עדיין גר בדונקסטר?" שאלתי והוא הנהנן, "מה איתך? עדיין גר עם ההורים?" הוא שאל והטיח אגרוף כואב מאוד לכתף שלי,התחלתי לצחוק, "לא,אני גר עם חבר שלי בקצה העיר" אמרתי והוא עשה פרצוף מופתע, "חבר?" ואני התחלתי לצחוק,כנראה קצת שכחתי לצאת בפניו, "אופס,הפתעה,אני גיי" אמרתי ונופפתי בידיים שלי לידי ג'אז.
"אתה ממש הפסד לבנות" הוא אמר והניד את האצבע שלו,צחקתי קצת,אני מניח שהוא צודק.
"מה איתך,עדיין בסטודיו?" שאלתי והוא הנהן, "יו אתה חייב לחזור לשם,לזכר הימים הטובים" הוא אמר ואני שקלתי את זה קצת בראשי,אולי זה באמת רעיון טוב,אני מרגיש שקצת הזנחתי את האומנות בזמן האחרון.
"אני אחשוב על זה,נתראה בסביבה" אמרתי בזמן שהוא הלך.
"אתה לא תאמין את מי פגשתי" נכנסתי הביתה בפתאומיות והבהלתי את לואי שישב ואכל דגנים ריקים כי לא היה חלב.
"את מי פגשת?" הוא שאל ועשה פרצוף נגעל,הגשתי לו חלב שישים בדגנים שלו, "ג'קסון פרקר" אמרתי והוא היה נראה מבולבל, "חבר טוב שלי מהימים שהייתי הולך לסטודיו לאומנות,אני שוקל לחזור לשם" אמרתי ולואי קפץ בהתרגשות, "זה רעיון נהדר,ככה תהיה לך תעסוקה ואני אוכל להתרכז בכתיבה,זה מושלם" הוא אמר ואני שמחתי שהוא בעד הרעיון הזה, "אני אלך מחר להירשם,זה נשמע מדהים" אמרתי וחייכתי,עברתי ליד לואי בדרך למטבח ורכנתי לנשיקה מהירה על השפתיים שלו.
"איך אתה?" שאלתי והסתובבתי אחרי שסגרתי את המקרר, הוא משך בכתפיים שלו ופלט אנחה כבדה, "אני בסדר,אני מניח" הוא אמר והתיישבתי לידו,משכתי אותו לחיבוק ענקי והרגשתי שהוא נמוג בין הזרועות שלי,חיבקתי אותו חזק שידע שאני פה כדי לאסוף את השברים שלו שהוא צריך.
YOU ARE READING
We made it (L.S)
Romansa"הצלחנו" "כן...הצלחנו" גמור!! סיפור זה כולל *אזהרת טריגר (אלימות פיזית,אונס) *תוכן מיני *ומלא מלא מלא מלא לארייייייייייי
