מצאתי אהבה ביום

פרק 8

*אחרי יומיים*

נכנסנו למועדון אחרי אלף שכנועים של אדל.

אחרי שסיפרתי לה מה שקרה היינו יומיים בבית וראינו סרטים עד שהיא הקימה ואותי ושיכנעה אותי לצאת לבלות קצת.

"היום נשתכר ביחד" אדל אמרה בחיוך מאושר כי ידענו שאנחנו נחזור במונית ואת האמת הייתי צריכה את זה.
אחרי שעה בערך, השעה הייתה כבר 23:00 ושתיתי רק 2 שוטים והייתי עדיין פיקחת, אני לא מבינה לאן נעלם הרצון לשתות..
עידו התקשר, לא היה לי כוח לענות רציתי לשכוח מהכל, מכולם, אבל הייתי חייבת כי לא הרגשתי נעים בגלל פעם שעברה.
"איפה את?" עידו שאל ושמעתי את הכעס בקולו, יואו שכחתי להגיד לו מרוב החפירות של אדל, "אני מצטערת, שכחתי.." עידו השמיע אנחה, "אדל התעקשה שנצא.." אמרתי לו בקול מתנצל, "הכל טוב רונה פשוט פעם הבאה תיידעי אותי, דאגתי... תשמרי על עצמך ואם מישהו נוגע בך, תתקשרי אלי ואני אשבור לו את הפנים"
צחקתי בקול, "אוהבת אותך דידי", חייכתי וניתקתי.

"היי, אני רועי" ניגש אלי גבר שלא ממש הטעם שלי אבל לגמרי נראה טוב, עיניים כחולות ושיחר שחור כהה, גבוהה ממני לפחות בשני ראשים, זה היה נראה לא הגיוני כי אני גבוהה מאוד לגילי. "היי, אני רוני" החזרתי לו חיוך, "רוני אפשר להזמין אותך למשקה?" הנהנתי, המלצר הגיש את המשקאות, ראיתי את אדל נמרחת על אחד הגברים ורחבה והוא זורם איתה ואחרי שנייה הוא מושך אותה לשירותים, היא לגמריי שיכורה ואין סיכוי שאני אתן לזה לקרות.
"אני שנייה חוזרת" אמרתי לרועי בחיוך מתנצל והוא הנהן, קמתי לכיוון הבחור שמשך את אדל איתו, "תעזוב אותה, יש פה מלא זונות פה, לך קח לך אחת ועזוב את חברה שלי" אמרתי לו בביטחון, "אני לא רואה שחברה שלך מתנגדת.." הוא חייך חיוך ממזרי ורכן לנשק את אדל, ראיתי שאדל עוד שנייה מתמוטטת, הרגשתי רע, אני חברה שלה ונתתי לה לשתות כל כך הרבה..
"נראלי שהיא ביקשה ממך שתעזוב את חברה שלה" הסתובבתי וראיתי את רועי עומד מאחורי, "מי אתה שתתערב בכלל" שאל זה שמשך את אדל, "זה לא משנה מי אני, זה משנה שלא יזהו מי אתה אחרי שאני אעצב לך מחדש את הפנים". זה שמשך את אדל היה נראה מפוחד ועזב אותה ותפסתי את אדל במקומו, הזמנתי מונית וחיכיתי לה בחוץ עם אדל ורועי שהחזיק אותה, "תודה" לחשתי לרועי והוא חייך חיוך כל כך יפה, הוא עלה איתנו למונית למרו שאמרתי לו שאני מסתדרת אבל הוא התעקש.
הגענו לבית שלי והוא החזיק את אדל שלא תיפול הוא עזר לי לעלות אותה לחדר שלי והשכיב אותה על המיטה, יצאנו מהחדר בשקט וסגרתי את הדלת.

-נקודת מבט של דולב-
יצאתי מהחדר של עידו כדי להביא לנו לשתות, "תביא לי קולה" עידו צעק וסגרתי את הדלת לחדר, ראיתי מחוץ לדלת של רוני את רוני מתנשקת עם מישהו, הרגשתי איך העצבים שלי עולים, ממתי אני כזה? ממתי אכפת לי שבחורה שאני מכיר בקושי שבוע מתנשקת עם מישהו?

"מי זה?" שאלתי את רוני והם זזו אחד מהשני, "היי דולב, לא ידעתי שאתה פה.." היא הורידה את ראשה למטה, "שאלתי מי זה" שאלתי בקול עצבני, רוני רצתה לענות אבל קטעתי אותה, "את יודעת מה? לא מעניין אותי מי זה. יש לו שנייה אחת לעוף מהבית הזה" ראיתי איך המבט של רוני הופך להיות עצבני, "מי אתה שתחליט בשבילי, זה הבית שלי, לא שלך." היא צעקה עלי אבל זה לא הזיז לי.

פניתי לבחור שעמד לידה מבולבל "נראה לי שלא הבנת, עוף מפה." הוא ירד במדרגות בלי לשאול שאלות ושמעתי איך הדלת נטרקת.
"תגיד מה הבעיה שלך??" רוני יצאה עלי בלי רחמים, "למה אתה חושב שאתה יכול להחליט עלי, להחליט בשבילי?" ראיתי איך היא עוד שנייה מתופצצת מעצבים, "אין לך זכו-" קטעתי אותה, הצמדתי אותה לקיר באגרסיביות, הרגשתי את הנשימות שלה, שקעתי בעיניים שלה, היא נתנה לי נשיקה עדינה על השפתיים, תפסתי את הלחיים שלה והצמדתי אותה אליי, מעמיק את הנשיקה, הרגשתי את החיוך שלה. עשיתי את הדבר הראשון שרציתי לעשות מהרגע הראשון שראיתי אותה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ראיתי איך הפרק הקודם עקף את 15 ההצבעות, אין עליכם בעולם!
גם בפרק הזה אנחנו יכולים להגיע ל15 הצבעות?❤

שבוע טוב!❤