אני באמת לא יודעת למה הוא פתאום שינה את התנהגותו כלפיי, ואני יודעת שאני לא אמורה להרגיש שמחה כשאני פה אבל יש בי קצת שמחה בכל פעם שאני רואה משהו שאני אוהבת בחדר החדש שלי.
הוא קנה לי בגדים שהיו בדיוק הטעם שלי, יש לי פה את האיפור שהייתי משתמשת בו. זה הרגיש מוזר אבל כיף.
ירדתי לגן והסתובבתי בין כל העצים, אני שמחה שפה אני יכולה לצאת וללכת קצת ולא להשאר במיטה בהלבשה תחתונה, אני רק חושבת על זה ועוברת לי חלחלה בגוף.
"גברתי?" הסתובבתי ועמד מאחורי שומר עם פאלפון ביד, "הבוס מבקש לדבר איתך".
-שיחת פאלפון עם סהר-
אני- "הלו"
סהר- "היי נסיכה, אני צריך שתיכנסי לחדר שלך ולא תצאי ממנו עד שאני אגיע"
אני- "אבל חשבתי שמותר לי לצא-"
סהר- "למה את לא מסוגלת להקשיב למה שאני אומר, תעשי מה שאני אומר לך וזהו"
אני- "טוב"
סהר-"אני אסביר לך הכל כשאני אגיע"
הוא ניתק והייתי כל כך עצבנית, זרקתי את הפאלפון על הרצפה וראיתי שזה לא כל כך עיניין את השומר, "אני יכולה עוד חמש דקות פה?", השומר מהסס, "אני חושש שלא אבל רק חמש דקות, בבקשה שהבוס לא ידע", הוא היה נראה לחוץ.
"תודה" אמרתי והוא עדיין נשאר מאחורי וכנראה שהוא גם לא ילך.
הלכתי קצת בגן ואז נשמעו קולות של יריות, נבהלתי ואז השומר שמאחורי נפל, ירו בו.
נבהלתי ולא ידעתי מה לעשות, רצתי לכיוון הבית ועמד מולי בנאדם עם מסכה שחורה עם אקדח לכיווני, פחדתי כל כך, ואז תוך שנייה גם הוא נפל.
"גברתי בואי איתי", שומר אחר הרים אותי והגן עלי בגופו, עלינו לקומה השלישית, סהר אמר לי לא לעלות לשם.
"סהר אסר עלי לעלות לשם" אמרתי בחשש והוא היה נינוח, "זה בסדר, הוא יודע".
בקומה השלישית היו שני חדרים, אחד עם דלת פלדה והשני עם דלת של ממד, נכנסנו לחדר ממד והשומר הושיב אותי על המיטה, "זה בסדר, הכל יהיה בסדר, אני אהיה מחוץ לחדר שלך", איכשהו זה הרגיע אותי.
השומר יצא ונעל את החדר, נשכבתי במיטה ונרדמתי.
----
התעוררתי לקול יריות, נבהלתי ושמתי לב שמנסים לפתוח את הדלת, ראיתי שבחדר יש גם חדר אמבטיה, נכנסתי לשם ונעלתי אותו.
היה פיצוץ גדול ושמעתי צעדים בחדר.
פחדתי, רעדתי, בכיתי.
"אני יודע שאת שם, את באה איתי היום", 'למה אני? מה אני עשיתי שכל זה מגיע לי?', הדלת נפרצה במהירות ואני ישבתי בצד של החדר.
התקרב אלי גבר שרירי מכוסה בקעקועים, "בואי איתי בלי התנגדות ואני אדאג שלא תיפגעי".
שמעתי קול יריעה והבנאדם שהיה מולי נפל, סגרתי את עיני ואוזני, לא יודעת מה יקרה עכשיו.
הרגשתי מישהו מרים אותי, נלחצתי, פתחתי את עיני וראיתי את סהר, "את בסדר נסיכה?" הוא שאל ואני הנהנתי, לא הייתי מסוגלת לעשות יותר מזה.
כל הדרך לחדר שלי הייתה מלאה בשומרים ובאנשים אחרים מכוסים קעקועים שוכבים על הרצפה ומדממים, זה כל כך הגעיל אותי, עצמתי את עיני.
סהר הכניס אותי לחדר שלי, השכיב אותי על מיטתי והתיישב לידי, "את צריכה לדעת את האמת", לא ידעתי על מה הוא מדבר, נתנתי לו להמשיך לדבר בלי הפרעות.
"ההורים שלך לא היו הורים רגילים, הם הקימו את המאפיה שאני שולט בה עכשיו עם ההורים שלי", הוא אמר ונאנח, הייתי בשוק.
"ההורים שלי ושלך נהרגו באותו היום על ידי אלו שניסו להרוג אותך עכשיו, הם יודעים שלהורים שלך נולדה בת ואיכשהו הם לא יודעים על עידו, אז עידו לא בסכנה.
אני מכיר אותך מאז ומתמיד, ידעתי איפה את בכל רגע בחיים שלך, בגלל זה לא היית בסכנה, עד עכשיו" הוא הוסיף.
"עוד שבוע את בת 18, הם תיכננו להרוג אותך ביום הולדתך , הם תיככנו את זה כבר שנתיים אבל אני הרסתי להם את התוכניות, אם הם היו הורגים אותך הם היו מגלים על עידו והורגים גם אותו.
בהתחלה העדפתי להיות איתך קשוח כדי שלא אצטרך לגלות לך את האמת אבל לא הצלחתי." הוא אמר ולקח לי כמה דקות לעכל את כל המידע ששמעתי עכשיו, זה היה הרבה מידע.
"אני לא יודעת מה להגיד", אמרתי לו בכנות והוא היסס, "יש עוד משהו אבל אני אגיד לך בהזדמנות אחרת, יש לך יותר מידי לעכל", הוא רצה לקום אך תפסתי בידו, "תגיד את מה שרצית להגיד".
"אני ואת מיועדים לשלוט ביחד", הוא הטיל את הפצצה ויצא מהחדר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי אהובים, מה אתם חושבים על הפרק?❤
שבוע טוב❤
בבקשה, אל תשכחו ללחוץ על הכוכב, אוהבת כל כך!❤
YOU ARE READING
מצאתי אהבה ביום
Romanceרוני היא נערה בת 17, יש לה עיניים אפורות וחיוך שתופס את עיניו של כל אחד. יש לה בחיים רק שני אנשים שהיא יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות, אחיה התאום, עידו. והחברה הכי טובה שלה, אדל. רוני לא נפתחת בקלות, היא סגורה ומופנמת במיוחד אחרי השברון לב שחוותה...
