-נקודת מבט של סהר-
יצאתי מהבניין ונכנסתי לרכב, "בוס, אמרו לי להגיד לך שהם כבר הגיעו לשם", הנהג אמר לי ואני הנהנתי.
אני עומד לראות אותה אחרי חצי שנה שלא ראיתי אותה, אני מודה שיש לי קצת פרפרים, וזה לא משנה לי שזה מוריד מהערך שלי שאני בעצם מתרגש מעצם המחשבה שאני הולך.לראות אותה, אני באמת אוהב אותה ואני לא בטוח שאני אצליח להפסיק מתישהו.
-נקודת מבט של רוני-
"רונה למה את חושבת הוא עושה את זה?", אדל שאלה אותי ואני הרמתי את כתפיי, אני לא יודעת איזה אינטרנס מניע אותו להקיף את הבית שלי בשומרים ולהגיע לכאן אחרי שלא ראיתי אותו חצי שנה.
הפאלפון שלי רטט וראיתי שעידו מתקשר, "מה הולך פה?" שמעתי אותו צועק, "לא נותנים לי להכנס", הוא המשיך ולא נתן להשחיל מילה.
"את מוכנה לדבר כבר ולענות לי מה לעזאזל קורה כאן?", הוא צעק, "אם תתן לי לדבר אני אדבר", צעקתי בחזרה.
"סהר מגיע לפה", אמרתי בלי הודעה מוקדמת ושקט שרר בשיחה, אני יודעת שהוא בהלם, הוא לא ציפה לזה, את האמת גם אני.
"מה?", שמעתי אותו לוחש אחרי כמה דקות של שקט שהוציאו אותי מדעתי, "מה ששמעת, סהר אמור להגיע בכל רגע", אמרתי וחיכיתי לתגובתו, "לא", שמעתי אותו אומר בכעס, "מה לא?", שאלתי.
"הוא לא יכנס לבית, אין לו זכות לחסום את הבית בשומרים ולהכנס לבית הזה מתי שהוא רק רוצה", הוא אמר ספק צעק, "להזכיר לך מי זה סהר?", אמרתי בכעס.
סהר כל יכול, כל מה שהוא רוצה הוא מקבל, אף אחד לא יכול להגיד לו לא.
"את יכולה לדאוג לכך שיכניסו אותי לפחות לבית שלי?", הוא שאל בתסכול, "חכה שנייה", ניתקתי את הפאלפון וניגשתי לדלת, דפקתי עליה.
כן, אני בתוך הבית ואני דופקת על הדלת כדי שיפתחו לי מבחוץ, עד כמה מפגר זה נשמע?
רוס פתח את הדלת, "כן? את לא מצליחה לחכות בסבלנות שסהר יבוא?", הוא שאל חסר סבלנות.
"אני יכולה, רק תכניסו את אח שלי בבקשה", אמרתי לו והוא הסתכל עלי בעצבים, הוא כל כך חסר סבלנות. הוא הלך לשנייה אחורה ודחף קדימה את עידו, "כנס כבר", הוא אמר ועידו הסתכל עליו בכעס, "גם את פרינססה, סתמי את הפה וכנסי לבית", הוא חצוף! וגם, הוא קרא לי איך שסהר היה קורא לי.
"אל תדבר אליה ככה", שמעתי את קולו וליבי נעצר, הסתובבתי אליו במהירות וראיתי שהוא עומד מולי, הוא מטופח וכל כך יפה, אני לא יודעת מתי הייתה הפעם האחרונה שהוא הסתפר אבל הוא היה כל כך יפה, אין לי מילים אחרות לתאר אותו, אני חושבת שאולי אפילו ראו אותי מזילה ריר.
רוס נעמד ישר והוריד את ראשו אחרי ששמע את סהר, הוא מפחד ממנו, אני שואלת את עצמי, מי לא מפחד ממנו?
"מצטער פרינססה", רוס הרים את ראשו וחייך אליי חיוך מזויף.
"גם אל תקרא לה ככה", סהר אמר בקול תקיף ורוס הנהן, נכנסתי לכיוון הבית.
"רק אני קורא לה ככה", שמעתי את סהר לוחש לרוס וחיוך עלה על פניי.
"שלום פרינססה, עבר הרבה זמן", סהר ניגש אליה ונשק לראשי, הוא השתנה.
"כן, הרבה מאוד, לא ציפיתי לראות אותך יותר", אמרתי והשפלתי את ראשי, "גם אני לא ציפיתי לראות אותך" אמר עם ראש מורם, אולי הוא לא השתנה לגמרי.
"מה אתה עושה פה", עידו נעמד לצידי כשידיו שלובות לאגרופים, פעם חשבתי שאין אף איד שיכול לגבור על עידו במכות אבל עכשיו אני בטוחה שאין סיכוי שעידו יכול לפגוע בסהר.
"פרינססה, אני יכול לדבר איתך בפרטיות?", סהר שאל והתעלם מעידו, מבט חושש עלה על פניו. הוא חושש, זה חדש.
"לא", כצפוי עידו ענה במקומי והסתכלתי עליו ונעצתי בעידו מבט כועב, "כן", אמרתי בעצמי והתעלמתי מעידו שעמד לידי עצבני כמו שלא היה אף פעם, תפסתי בידו של סהר ועליתי איתו לחדרי.
הוא נכנס לחדר, עצר ונשם את האוויר שבחדר, "את לא מבינה כמה התגעגעתי לריח הזה, לריח שלך", הוא מלמל ואני הסמקתי ועל פניי עלה חצי חיוך, רק הוא יכול לגרום לי להיות מובכת.
סהר ניגש אלי ועם עם יד אחת ליטף את הלחי שלי ויד שנייה החזיק את ידיי, הידיים שלי כל כך קטנות לעומת שלו.
כל כך התגעגעתי למגע כף ידו, התגעגעתי אליו יותר מכל דבר אחר, "אני יודע שהבטחתי שאני אשחרר אותך וגם הבטחתי שאת לא תצטרכי לראות אותי יותר, אבל אני חייב להיות לידך לזמן הקרוב", הוא אמר ואילו היה יודע כמה הוא שימח אותי.
"הייתי בטוח שהכל חלף, שהמאפיה העוינת כבר לא רוצה בך אבל טעיתי, טעיתי כל כך", הוא אמר והשפיל את ראשו, ליטפתי את הלחי שלו והרמתי את ראשו כך שעיניי היו מול עיניו, כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו זה לנשק אותו, הוא הסתכל עלי עדיין לחוץ, "משהו עומד לקרות נכון?", שאלתי חוששת.
"את בסכנה, באים להרוג אותך."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מה אתם חושבים על סהר עכשיו?
YOU ARE READING
מצאתי אהבה ביום
Romanceרוני היא נערה בת 17, יש לה עיניים אפורות וחיוך שתופס את עיניו של כל אחד. יש לה בחיים רק שני אנשים שהיא יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות, אחיה התאום, עידו. והחברה הכי טובה שלה, אדל. רוני לא נפתחת בקלות, היא סגורה ומופנמת במיוחד אחרי השברון לב שחוותה...
